מלאכת צידה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מלאכת צד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צידת אחד משמונת השרצים שהצדן חייב
צידת בעל חי שאין בו ערך אינה נחשבת למלאכה

מלאכת צידה היא אחת מל"ט מלאכות שבת מהותה לתפוס בעל חי שהדרך היא לצודו כגון שמונת השרצים, שכן במשכן היו צדים בעלי חיים כדי להשתמש בעורותיהם (כגון עורות אילים מאדמים, תחשים וחילזון).

ואינו חייב עליה אלא כשאין הניצוד מחוסר עוד צידה אחר צידה זו, דהיינו שצד אותו למקום שיוכלו לתפסו שם בקל, ואינו צריך לומר הבא מצודה ונצודנו, דהיינו שאינו צריך לבקש שם תחבולות לתופסו[1].

שלשה מיני צידה[עריכה]

בחידושי אדמו"ר הצמח צדק (מסכת שבת סוף פרק יד) הוא מסכם את שלשת מיני הצידה:

1. הצד אחד משמונה שרצים - שיש במינן ניצוד, כלומר שהדרך היא לצודם, כגון לצורך פחלוץ או להחזיקם בשבי לאורך זמן (ובזמנינו - לצורך ניסויים הנעשים בעכברים וכיוצא בזה), חייב מהתורה.

2. הצד שרץ שאין במינו ניצוד - אפילו אם הוא תופסו לתועלת (כגון התופס זבובים לצורך ניסויים, וצ"ע בזמנינו שהדרך היא ליצוד זבובים לצורך ניסויים אם חשיב במינו ניצוד), אינו חייב אלא פטור אבל אסור.

3. הצד שרץ שבמינו ניצוד - אבל תופסו כדי לגרשו מביתו או כדי שלא יזיק, הרי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור.

וכך אכן נפסק בשו"ע אדמוה"ז (סימן שטז): "אין איסור צידה מן התורה אלא בדבר שיש במינו ניצוד, דהיינו שדרך העולם לצוד מין זה שצד הוא, כגון מיני חיות ועופות ודגים, שדרך העולם לצוד מינים אלו, אבל אם צד דבר שאין במינו ניצוד כגון צרעין וזבובים ויתושים וכיוצא באלו שאין דרך העולם לצוד מינים אלו מפני שאין בהם צורך, אף על פי שהוא צד אותם לצורך פטור, אבל אסור מדברי סופרים אפילו לצודן שלא לצורך, אלא כמתעסק בעלמא".

בעלי חיים שבביתו[עריכה]

בעלי חיים שבביתו אין צידתן חשובה צידה אבל מכל מקום אסור לצודן.

הערות שוליים

  1. שו"ע אדמו"ר הזקן שטז סעיף א'