ניגון ארבע בבות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:13, 14 בדצמבר 2009 מאת חיים נהר (שיחה | תרומות) (המשך עריכה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
תווי הניגון

ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון היסודי והראשי של חסידי חב"ד אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש, אך שיכללו לאחר התמנותו לרבי.

בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין רוחני נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת החופה כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן.

אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

ארבעת בבותיו של הניגון מכווונים נגד ארבעה עולמות רוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה - כל אחד מעולמות אלו מכוונים לאות אחת משם הוי'.

ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.

משמעות הניגון

כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן):

הניגון מיוסד על סדר עליה מלמטה למעלה, על דרך התפילה שמתחילה בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש, קריאת שמע ושמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף.

בבא ראשונה

הבבא הראשונה פועלת העתקה והעמקה. תחילת הניגון עושה הזזה הוא נותן תזוזה מהמקום שייצאו מהסביבה החולין. המשך הבית הראשון פועל העמקה, להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.

בבא שניה

בבא שלישית

בבא רביעית


קישורים חיצוניים