הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון ארבע בבות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
 
{{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]
 
{{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]
'''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] היסודי והראשי של [[חסיד|חסידי חב"ד]] אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], אך שיכללו לאחר התמנותו ל[[רבי]].  
+
'''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] המרכזי והעמוק מבין ניגוני [[חסיד|חסידי חב"ד]]. חובר על ידי אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] ושיכללו לאחר התמנותו ל[[רבי]].  
  
בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין [[רוחניות|רוחני]] נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת ה[[חופה]] כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן.
+
ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים, כגון: [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. בהזדמנות מסויימת אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]] על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור}}. כשמנגנים ניגון זה אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.
 
 
אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
 
 
 
כשמנגנים ניגון זה אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלושה פעמים.
 
  
 
ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]].
 
ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]].
  
 
==משמעות הניגון==
 
==משמעות הניגון==
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות [[קריאת שמע]], קריאת שמע ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה מבאר הרבי את שיטתו בחסידות ומראה את דרך העבודה של [[חסיד חב"ד]].
+
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות [[קריאת שמע]], קריאת שמע ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של [[חסיד חב"ד]].
  
כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן):
+
כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים:
 
*[[עולמות|עולם]] [[רוחני]].
 
*[[עולמות|עולם]] [[רוחני]].
 
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי']].
 
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי']].
שורה 19: שורה 15:
 
*[[אור]] [[אלוקי]].
 
*[[אור]] [[אלוקי]].
 
   
 
   
===בבא ראשונה===
+
;בבא ראשונה
מקביל ל:
+
מקבילה ל:
 
*עולם רוחני - [[אצילות]].
 
*עולם רוחני - [[אצילות]].
 
*אות משם הוי' - [[יו"ד]].
 
*אות משם הוי' - [[יו"ד]].
שורה 28: שורה 24:
 
בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].
 
בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].
  
===בבא שניה===
+
;בבא שניה
מקביל ל:
+
מקבילה ל:
 
*עולם רוחני - [[בריאה]].
 
*עולם רוחני - [[בריאה]].
 
*אות משם הוי' - [[ה"א (עילאה)]].  
 
*אות משם הוי' - [[ה"א (עילאה)]].  
שורה 37: שורה 33:
 
בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
 
בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
  
===בבא שלישית===
+
;בבא שלישית
מקביל ל:
+
מקבילה ל:
 
*עולם רוחני - [[יצירה]].  
 
*עולם רוחני - [[יצירה]].  
 
*אות משם הוי' - [[וא"ו]].
 
*אות משם הוי' - [[וא"ו]].
שורה 46: שורה 42:
 
בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
 
בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
  
===בבא רביעית===
+
;בבא רביעית
מקביל ל:
+
מקבילה ל:
 
*עולם רוחני - [[עשיה]].
 
*עולם רוחני - [[עשיה]].
 
*אות משם הוי' - [[ה"א (תתאה)]].
 
*אות משם הוי' - [[ה"א (תתאה)]].

גרסה מ־21:42, 1 באפריל 2010

תווי הניגון

ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון המרכזי והעמוק מבין ניגוני חסידי חב"ד. חובר על ידי אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש ושיכללו לאחר התמנותו לרבי.

ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים, כגון: שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. בהזדמנות מסויימת אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"[דרוש מקור]. כשמנגנים ניגון זה אצל אדמו"ר שליט"א בהתוועדויות, הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.

ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.

משמעות הניגון

הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד.

כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים:

בבא ראשונה

מקבילה ל:

בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.

בבא שניה

מקבילה ל:

בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.

בבא שלישית

מקבילה ל:

בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.

בבא רביעית

מקבילה ל:

בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי.

קישורים חיצוניים