הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון ארבע בבות"
(עריכה כללית) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]] | {{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]] | ||
| − | '''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] | + | '''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] המרכזי והעמוק מבין ניגוני [[חסיד|חסידי חב"ד]]. חובר על ידי אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] ושיכללו לאחר התמנותו ל[[רבי]]. |
| − | + | ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים, כגון: [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. בהזדמנות מסויימת אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]] על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור}}. כשמנגנים ניגון זה אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים. | |
| − | |||
| − | אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים". | ||
| − | |||
| − | כשמנגנים ניגון זה אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, | ||
ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]]. | ||
==משמעות הניגון== | ==משמעות הניגון== | ||
| − | הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות [[קריאת שמע]], קריאת שמע ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה | + | הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות [[קריאת שמע]], קריאת שמע ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של [[חסיד חב"ד]]. |
| − | כל אחד מארבעת | + | כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים: |
*[[עולמות|עולם]] [[רוחני]]. | *[[עולמות|עולם]] [[רוחני]]. | ||
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי']]. | *[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי']]. | ||
| שורה 19: | שורה 15: | ||
*[[אור]] [[אלוקי]]. | *[[אור]] [[אלוקי]]. | ||
| − | + | ;בבא ראשונה | |
| − | + | מקבילה ל: | |
*עולם רוחני - [[אצילות]]. | *עולם רוחני - [[אצילות]]. | ||
*אות משם הוי' - [[יו"ד]]. | *אות משם הוי' - [[יו"ד]]. | ||
| שורה 28: | שורה 24: | ||
בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]]. | בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]]. | ||
| − | + | ;בבא שניה | |
| − | + | מקבילה ל: | |
*עולם רוחני - [[בריאה]]. | *עולם רוחני - [[בריאה]]. | ||
*אות משם הוי' - [[ה"א (עילאה)]]. | *אות משם הוי' - [[ה"א (עילאה)]]. | ||
| שורה 37: | שורה 33: | ||
בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה. | בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה. | ||
| − | + | ;בבא שלישית | |
| − | + | מקבילה ל: | |
*עולם רוחני - [[יצירה]]. | *עולם רוחני - [[יצירה]]. | ||
*אות משם הוי' - [[וא"ו]]. | *אות משם הוי' - [[וא"ו]]. | ||
| שורה 46: | שורה 42: | ||
בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש. | בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש. | ||
| − | + | ;בבא רביעית | |
| − | + | מקבילה ל: | |
*עולם רוחני - [[עשיה]]. | *עולם רוחני - [[עשיה]]. | ||
*אות משם הוי' - [[ה"א (תתאה)]]. | *אות משם הוי' - [[ה"א (תתאה)]]. | ||
גרסה מ־21:42, 1 באפריל 2010
| ניגוני רבותינו נשיאינו | ||
|---|---|---|
| ניגוני הבעל שם טוב | שלוש תנועות · אליהו הנביא · ניגון מיוחס לבעל שם טוב · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) | |
| ניגוני המגיד ממעזריטש | שלוש תנועות · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו | |
| ניגוני אדמו"ר הזקן | שלוש תנועות · אבינו מלכנו · א-לי אתה · ארבע בבות · בני היכלא · דבקות לראש השנה · דבקות לשבת · ניגון ישן · כאיל תערוג · לכה דודי · צאינה וראינה · קול דודי דופק · צמאה לך נפשי | |
| ניגוני אדמו"ר האמצעי | ניע זשוריצי כלופצ'י · המקהלה · ניגון לברכת כהנים | |
| ניגוני אדמו"ר הצמח צדק | ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק · דבקות · הודיעני ה' קיצי · ימין ה' רוממה · כאיל תערוג · א-לי אתה לאדמו"ר הצמח צדק | |
| ניגוני אדמו"ר המהר"ש | שובו שובו · לכתחילה אריבער · צמאה נפשי | |
| ניגוני אדמו"ר הרש"ב | ברכות קודם התקיעות · מן המיצר · פסוקים שלאחר התקיעות · רוסטוב | |
| ניגוני אדמו"ר הריי"צ | הבינוני | |
| ניגוני אדמו"ר שליט"א | אנעים זמירות · אסדר לסעודתא · האדרת והאמונה · אתה בחרתנו · דרכך אלוקינו · הוא אלוקינו · והיא שעמדה · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · סטאוו יא פיטו · צמאה לך נפשי · שאמיל | |
ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון המרכזי והעמוק מבין ניגוני חסידי חב"ד. חובר על ידי אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש ושיכללו לאחר התמנותו לרבי.
ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים, כגון: שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. בהזדמנות מסויימת אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"[דרוש מקור]. כשמנגנים ניגון זה אצל אדמו"ר שליט"א בהתוועדויות, הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.
ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד.
כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים:
- בבא ראשונה
מקבילה ל:
- עולם רוחני - אצילות.
- אות משם הוי' - יו"ד.
- דרגה בנשמה - נפש.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
- בבא שניה
מקבילה ל:
- עולם רוחני - בריאה.
- אות משם הוי' - ה"א (עילאה).
- דרגה בנשמה - רוח.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
- בבא שלישית
מקבילה ל:
- עולם רוחני - יצירה.
- אות משם הוי' - וא"ו.
- דרגה בנשמה - נשמה.
- אור אלוקי - סובב כל עלמין
בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
- בבא רביעית
מקבילה ל:
- עולם רוחני - עשיה.
- אות משם הוי' - ה"א (תתאה).
- דרגה בנשמה - חיה (יחידה).
- אור אלוקי - עצמות.
בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי.
