הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון אימתי קאתי מר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(20 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
  
 
==מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד==
 
==מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד==
המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש".  
+
המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש".
  
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט]], בעת חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], חיבר הרב [[צבי אייזנבך]] על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר"<ref>אף ש[[באגרת הגאולה]] להבעש"ט הידועה נאמר ששאל את משיח צדקנו "אימת אתי מר" וגם במענה יש שינוי בין הניגון למענה המדוייק, נוסח כעין הניגוןמעותק בספרים רבים.</ref> מתוך [[אגרת הגאולה]] להבעש"ט, שנדפסה לראשונה בספר [[בן פורת יוסף]] לרב [[יעקב יוסף מפולנאה]] ונדפסה גם בספר [[כתר שם טוב]]. כחודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[יונה גרינוולד]] לשיר "מזמרת הארץ" כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. הרבי עודד והניגון התקבל כניגון חב"ד.
+
לקראת חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] ראש [[ישיבת תורת אמת]] בירושלים, שהתקיימה ביום א' ד[[ר"ח אלול]] [[תשי"ז]], חיבר בן דודו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר"{{הערה|אף שב[[אגרת הגאולה]] של מורנו ה[[בעש]] הידועה נאמר ששאל את משיח צדקנו "אימת אתי מר" וגם במענה יש שינוי בין הניגון למענה המדוייק, נוסח כעין הניגון מועתק בספרים רבים.}} מתוך [[אגרת הגאולה]] למורנו ה[[בעש]], שנדפסה לראשונה בספר בן פורת יוסף להרה"ק [[יעקב יוסף מפולנאה]] ונדפסה גם בספר [[כתר שם טוב]]. כחודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ח]] הורה [[הרבי]] להרב [[יונה גרינוולד]] לשיר "מזמרת הארץ" כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. [[הרבי]] עודד את הניגון והניגון התקבל כ[[ניגון חב"ד]].
  
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]], ציוה [[הרבי]] לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]]{{הערה|מנהל חברת [[ניגוני ישראל חסידי חב"ד]] ומפיק [[ספר הניגונים]] של חסידי חב"ד.}} (בתרגום חופשי מאידיש: "עשה בניגון שינוי ש"אינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים{{הערה|שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.}}.
+
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]], ציוה [[הרבי]] לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי להרב [[שמואל זלמנוב]]{{הערה|מנהל חברת [[ניגוני ישראל חסידי חב"ד]] ומפיק [[ספר הניגונים]] של חסידי חב"ד.}} (בתרגום חופשי מאידיש): "עשה בניגון "שינוי שאינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים"{{הערה|שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.}}.
 +
 
 +
באחת ההזדמנויות שניגנו את הניגון במחיצת הרבי בשנת [[תש"כ]], הורה הרבי לתלמידי ישיבת [[אחי תמימים בוסטון]] שהיו נוכחים בהתוודעות שהיות והפצת החסידות היא ההפך הגמור מהליכה למכללה, שיכריזו שלוש פעמים: "אין מכללה", ולאחר מכן המשיכו לנגן את הניגון{{הערה|1=[https://anash.org/no-college/ תיאור באתר אנ"ש].}}.
  
 
==מילות הניגון==
 
==מילות הניגון==
מקורם של מילות הניגון, הוא ב[[אגרת הגאולה]] שכתב ה[[בעל שם טוב]] לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], בו הוא מספר לו על עליית ה[[נשמה]] שעשה ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]]. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "'''אימתי קאתי מר?'''" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "'''לכשיפוצו מעיינותיך''' (= היינו מעיינות תורת החסידות) '''חוצה'''". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של [[חסידות חב"ד]] בדור השביעי, וקיבלה הסבר נרחב בתורתו של [[הרבי]].
+
מקורם של מילות הניגון, הוא ב[[אגרת הגאולה]] שכתב ה[[בעל שם טוב]] לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], בו הוא מספר לו על עליית ה[[נשמה]] שעשה ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]]. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "'''אימתי קאתי מר?'''" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "'''לכשיפוצו מעיינותיך''' (היינו מעיינות תורת החסידות) '''חוצה'''". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של [[חסידות חב"ד]] בדור השביעי, וקיבלה יחס ומקום של כבוד ביסודות תורת חב"ד ובמשנתה על קירוב והחשת הגאולה.
 +
 
 +
הצמדת מילים אלו - שמשמעותן היא הדרך להבאת הגאולה - לניגון זה, כנראה הייתה כעין "תשובה" ל"שאלה" שביטאו מילותיו של הניגון במקור - "מתי יבנה המקדש?".
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/290641/ ניגון "אימתי קאתי מר" בהתוועדות אצל הרבי: מתי החל? ומה מקורו? • צפו]
 
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/ln16.htm ניגון אימתי קאתי מר] בספר ליקוט [[ניגונים]] חלק ב' - קה"ת, י"א [[ניסן]] ה'תשנ"ב - אתר moshiach.net
 
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/ln16.htm ניגון אימתי קאתי מר] בספר ליקוט [[ניגונים]] חלק ב' - קה"ת, י"א [[ניסן]] ה'תשנ"ב - אתר moshiach.net
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=245 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק שליט"א]{{שמע}} {{אינפו}}
+
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=245 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק שליט"א]{{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/316.rm&gif=316 הניגון מפי ר' דוד הורביץ]{{שמע}} {{אינפו}}
+
* [https://drive.google.com/file/d/1w6XLNGIzFH6S6yJO4HMjGOLkN8PWamEK/view?usp=drive_link לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=19 הניגון מתוך "ניחח"]{{שמע}} {{אינפו}}
+
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/17-30-Aimasai-Kuh-Usi-Mar-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60454 הניגון] מושר ב'טיש' פורים, של חסידות בעלז{{וידאו}} {{אינפו}}
+
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140690/jewish/Eimosai-Koosi-Mar.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 2#
 +
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60454 הניגון] מושר ב'טיש' פורים, של חסידות בעלז{{וידאו}} {{אינפו}}
  
 +
{{ניגוני חב"ד}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
 
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
 
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
 
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
 
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]
 
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]

גרסה אחרונה מ־14:36, 21 בפברואר 2024

הניגון אימתי קאתי מר הינו ניגון שמחה המושר תכופות בעת התוועדויות ובזמני שמחה. ניגון זה הוא ניגון שט"ז בספר הניגונים.

מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד[עריכה]

המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש".

לקראת חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין ראש ישיבת תורת אמת בירושלים, שהתקיימה ביום א' דר"ח אלול תשי"ז, חיבר בן דודו הרב יצחק צבי אייזנבך על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר"[1] מתוך אגרת הגאולה למורנו הבעש"ט, שנדפסה לראשונה בספר בן פורת יוסף להרה"ק יעקב יוסף מפולנאה ונדפסה גם בספר כתר שם טוב. כחודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ח הורה הרבי להרב יונה גרינוולד לשיר "מזמרת הארץ" כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. הרבי עודד את הניגון והניגון התקבל כניגון חב"ד.

בהתוועדות יום שמחת תורה בשנת תשי"ט, ציוה הרבי לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי להרב שמואל זלמנוב[2] (בתרגום חופשי מאידיש): "עשה בניגון "שינוי שאינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים"[3].

באחת ההזדמנויות שניגנו את הניגון במחיצת הרבי בשנת תש"כ, הורה הרבי לתלמידי ישיבת אחי תמימים בוסטון שהיו נוכחים בהתוודעות שהיות והפצת החסידות היא ההפך הגמור מהליכה למכללה, שיכריזו שלוש פעמים: "אין מכללה", ולאחר מכן המשיכו לנגן את הניגון[4].

מילות הניגון[עריכה]

מקורם של מילות הניגון, הוא באגרת הגאולה שכתב הבעל שם טוב לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, בו הוא מספר לו על עליית הנשמה שעשה בראש השנה שנת תק"ז. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימתי קאתי מר?" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך (היינו מעיינות תורת החסידות) חוצה". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של חסידות חב"ד בדור השביעי, וקיבלה יחס ומקום של כבוד ביסודות תורת חב"ד ובמשנתה על קירוב והחשת הגאולה.

הצמדת מילים אלו - שמשמעותן היא הדרך להבאת הגאולה - לניגון זה, כנראה הייתה כעין "תשובה" ל"שאלה" שביטאו מילותיו של הניגון במקור - "מתי יבנה המקדש?".

קישורים חיצוניים[עריכה]


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · מסורת הנגינה · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. אף שבאגרת הגאולה של מורנו הבעש"ט הידועה נאמר ששאל את משיח צדקנו "אימת אתי מר" וגם במענה יש שינוי בין הניגון למענה המדוייק, נוסח כעין הניגון מועתק בספרים רבים.
  2. מנהל חברת ניגוני ישראל חסידי חב"ד ומפיק ספר הניגונים של חסידי חב"ד.
  3. שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.
  4. תיאור באתר אנ"ש.