יצחק צבי אייזנבך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק צבי אייזנבך

הרב יצחק צבי אייזנבך (ט' כסלו תרצ"ה-ז' סיון תשע"ד) היה מחנך חסידי ומפעילי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, שנמנה על קהילת חסידי חב"ד בירושלים. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על הרמב"ם, ומלחין הניגון אימתי קאתי מר. שימש בתפקיד הנהלת צא"ח בירושלים בעקבות הוראת הרבי.

תולדות חיים[עריכה]

הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בן-ציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.

הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מידי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.

התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום)

בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.

בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.

פעילות ציבורית[עריכה]

היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.

באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש" [1].

הניגון 'אימתי קא אתי מר'[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון אימתי קאתי מר

בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

בזאת תבחנו[עריכה]

הספר השלישי

בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד הרמב"ם. לספר 4 חלקים.

בחודש ניסן תשע"א, ערך הרב יצחק צבי אייזנבך את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה להרמב"ם. הסדרה יצאה לאור ע"י מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.

הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.

החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי , הרב חנניה יוסף אייזנבך והרב יוסף יצחק הבלין.

משפחתו[עריכה]

בניו
  • הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי ורב שכונת השחמון באילת.
  • הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.
  • הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.
  • הרב משה יהושע אייזנבך, ביתר עילית.
בנותיו

קישורים חיצוניים[עריכה]

כ"ב תמוז תשט"ז  •  ו' חשוון תשי"ז  •  י"ד אלול תשי"ט  •  י"ג תשרי תש"כ  •  י"ד טבת תשכ"ב - באתר ספריית ליובאוויטש

הערות שוליים

  1. ראו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה)