הבדלים בין גרסאות בדף "משה שניאורי"
מ (משה (בן אדמו"ר הזקן) הועבר למשה שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)) |
(מידע אישי וקצת מויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}הרב '''משה שניאורי''' נולד לאביו, [[אדמו"ר הזקן]], בתמוז [[תקל"ט]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}} | {{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}הרב '''משה שניאורי''' נולד לאביו, [[אדמו"ר הזקן]], בתמוז [[תקל"ט]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}} | ||
| + | == תולדותיו == | ||
בריתו נערכה על ידי צדיק נסתר בשם רבי בצלאל הרועה{{הערת שוליים|שם.}}. | בריתו נערכה על ידי צדיק נסתר בשם רבי בצלאל הרועה{{הערת שוליים|שם.}}. | ||
| − | + | כאשר ביקר [[אדמוR,]] פולני אצל [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו להחרים את [[הגר"א]], הרבי הזקן סירב ואמר כי דבר זה עלול להביא להשתמדות הגר"א ולחילול ה'; הצדיק כעס, הצביע על ר' משה שהי' ילד קטן ושיחק בחדר ואמר: 'הוא יישעה לך [[חילול ה']]'{{הערה|ע"פ [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חי"ד עמ' קס"ו}}. | |
| + | |||
בגיל שמונה חלה במערכת העצבים, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאים. | בגיל שמונה חלה במערכת העצבים, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאים. | ||
בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ"ח]] נשא לאשה את [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. רבי משה עבר להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולה. | בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ"ח]] נשא לאשה את [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. רבי משה עבר להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולה. | ||
| − | רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] בלשונו הזהב ממש, וגם היה רושם את הדברים. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. | + | רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] בלשונו הזהב ממש, וגם היה רושם את הדברים. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד". |
| − | בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע"ב]], נסע [[אדמו"ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, וכאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר. | + | בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע"ב]], נסע [[אדמו"ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, וכאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|אג"ק שם.}}.. |
בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז. | בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז. | ||
== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו == | == מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו == | ||
| − | רבי משה התלווה אל אחיו, [[אדמו"ר האמצעי]], לראיון עם קיסר רוסיה, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. רבי משה נענה להצעה, התווכח עם הכומר וניצחו בוויכוח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון, אסרו את משה בכפייה, הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו. | + | רבי משה התלווה אל אחיו, [[אדמו"ר האמצעי]], לראיון עם קיסר רוסיה, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. [[אדמו"ר האמצעי]] לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] עמ' רי"ב.}}". רבי משה נענה להצעה, התווכח עם הכומר וניצחו בוויכוח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון, אסרו את משה בכפייה, הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו{{הערה|יש טוענים (חוקרים שונים) שהוא הושקה לשכרה; בחב"ד קיימת מסורה שהוא הושקה בסם הזיה.}} על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו. |
[[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי. | [[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי. | ||
ב[[י"ט כסלו תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת. | ב[[י"ט כסלו תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת. | ||
| + | |||
| + | ==נידודיו== | ||
הוא הסתובב בערי פולין וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. | הוא הסתובב בערי פולין וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן אדמו"ר הזקן ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו"ר הזקן. | שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן אדמו"ר הזקן ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו"ר הזקן. | ||
| − | בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בשטערקאם ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' אהרן. | + | בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בשטערקאם ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]. |
| − | מסופר שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה. | + | מסופר{{מקור}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה. |
אשתו, [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|הרבנית שפרה]], עלתה עם ילדיה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה בחברון. | אשתו, [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|הרבנית שפרה]], עלתה עם ילדיה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה בחברון. | ||
| + | |||
| + | בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד , [[תשס"ז]].}}. | ||
בשנת [[תרל"ח]] נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל. | בשנת [[תרל"ח]] נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל. | ||
| שורה 35: | שורה 41: | ||
אשתו, הרבנית שפרה, נפטרה ב[[ז' טבת תר"ט]]. | אשתו, הרבנית שפרה, נפטרה ב[[ז' טבת תר"ט]]. | ||
| − | <small>חלק מערך זה מבוסס על | + | <small>חלק מערך זה מבוסס על אגרות קודש מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהודפסו ב[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].</small> |
גרסה מ־12:58, 3 באוגוסט 2010
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הרב משה שניאורי נולד לאביו, אדמו"ר הזקן, בתמוז תקל"ט[1]
תולדותיו
בריתו נערכה על ידי צדיק נסתר בשם רבי בצלאל הרועה[2].
כאשר ביקר אדמוR, פולני אצל אדמו"ר הזקן ביקשו להחרים את הגר"א, הרבי הזקן סירב ואמר כי דבר זה עלול להביא להשתמדות הגר"א ולחילול ה'; הצדיק כעס, הצביע על ר' משה שהי' ילד קטן ושיחק בחדר ואמר: 'הוא יישעה לך חילול ה''[3].
בגיל שמונה חלה במערכת העצבים, נסע לפטרבורג וטופל בידי גדולי הרופאים.
בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, ובחנוכה שנת תקנ"ח נשא לאשה את שפרה, בתו של רבי צבי הירש מאולע. רבי משה עבר להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולה.
רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה חוזר המאמרים של אדמו"ר הזקן בלשונו הזהב ממש, וגם היה רושם את הדברים. מהנחותיו נוצרו לאחר מכן כרכי מאמרי אדמו"ר הזקן. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד".
בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת תקע"ב, נסע אדמו"ר הזקן לעומק רוסיה. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, וכאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר[4]..
בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת ספר התניא שהודפס בשנת תקע"ד בצירוף אגרת הקודש שהוסיפו אז.
מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו
רבי משה התלווה אל אחיו, אדמו"ר האמצעי, לראיון עם קיסר רוסיה, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"[5]". רבי משה נענה להצעה, התווכח עם הכומר וניצחו בוויכוח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון, אסרו את משה בכפייה, הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו[6] על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.
הרבנית סטערנא ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי.
בי"ט כסלו תקע"ו בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת.
נידודיו
הוא הסתובב בערי פולין וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל.
שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן אדמו"ר הזקן ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו"ר הזקן.
בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בשטערקאם ראו אותו כמה פעמים אצל הרב יעקב ישראל מטשרקאס, וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' אהרן מצ'רנוביל.
מסופר[דרוש מקור] שכאשר אמר הרב שניאור זלמן גוראריה לאדמו"ר הריי"צ כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.
אשתו, הרבנית שפרה, עלתה עם ילדיה לארץ הקודש והתיישבה בחברון.
בזמן נשיאות אדמו"ר המהר"ש הופיע בעיר ליובאוויטש לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן[7].
בשנת תרל"ח נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל.
אשתו, הרבנית שפרה, נפטרה בז' טבת תר"ט.
חלק מערך זה מבוסס על אגרות קודש מאדמו"ר הריי"צ שהודפסו באגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ.
משפחתו
בנו רבי נחום יוסף.[8]
הערות שוליים
- ↑ תורת שמואל ספר השיחות.
- ↑ שם.
- ↑ ע"פ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ד עמ' קס"ו
- ↑ אג"ק שם.
- ↑ רשימות אדמו"ר שליט"א עמ' רי"ב.
- ↑ יש טוענים (חוקרים שונים) שהוא הושקה לשכרה; בחב"ד קיימת מסורה שהוא הושקה בסם הזיה.
- ↑ מסיפורי ר' דובער חסקינד בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד , תשס"ז.
- ↑ ראה אודותיו שם ושארית
