הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק רסקין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(73 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יצחק רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יצחק רסקין הי"ד]]
+
[[קובץ:הרב יצחק רסקין הי"ד.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק רסקין]]
ר' '''יצחק רסקין''' נולד בשנת [[תרנ"ב]] (לערך) לאביו ר' חיים בן ציון רסקין.
+
ר' '''יצחק רסקין''' ([[י"א כסלו]] [[תרמ"ד]] -[[ז' ניסן]] [[תרח"צ]]) (מוכר בשם '''איצ'ע רסקין''') היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] שהתעסק בהפצת היהדות ב[[ברית המועצות]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על כך.
  
==ביוגרפיה==
+
==תולדות חיים==
בגיל שמונה נשלח ללמוד ב[[ליובאוויטש]] כדי לספוג שם מהאווירה החסידית הטהורה. במשך ארבע-עשרה שנה למד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה]], ומילא את כריסו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ובעיקר ביראת שמים.
+
נולד בשנת [[תרמ"ד]] לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]]. בגיל שמונה נשלח ללמוד ב[[ליובאוויטש]] כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה]], ומילא את כריסו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]].
  
לאחר חתונתו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. אישיותו ודמותו בלטו מיד בין שאר החסידים, ובמרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני ה'אידישקייט' בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, מידי לילה ישנו אצלו קרוב לעשרים אורחים; אם תמימים שלמדו במקום סתר בעיר, או אורחים שנזדמנו לעיר ולא היה להם מקום להתארח, ובעיקר פליטים 'מסוכנים' שנמלטו מהנ.ק.וו,ד. בתקווה שלא ימצאו אותם בעיר הגדולה. הכתובת שכולם ידעו - זה הבית של ר' איציה רסקין, למרות שזה נבע בענין של חיים ומוות. את החסיד המפורסם ר׳ [[אלחנן דב מרוזוב|חונייע מרוזוב]] אירח בביתו במשך שבע שנים!
+
לאחר חתונתו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני ה[[יהדות]] בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, כך לדוגמא את החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב|חונייע מרוזוב]] אירח בביתו במשך שבע שנים.
  
ר׳ איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'חיידר' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שה[[מקווה]] שהיתה ממוקמת במקום מסתור בתוך דירה פרטית, תמשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בין לבין הוא גם שחט עבור אלו שחפצו בכך.
+
ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'[[חיידר]]' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שה[[מקווה]] שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם ב[[שחיטה]] כשרה עבור אלו שחפצו בכך.
  
פעילות נוספת שעסק בה במסירות עצומה, היתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מסוכן ליצור קשר עם בני משפחת האסיר מחשש למעקב, אנשים רבים פשוט פחדו ליצור קשר עם בני המשפחה. אולם ר׳ איצ׳ה מעולם לא נרתע. הוא היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת בריתות מילה. מידי בוקר יצא מביתו ועבר מבית לבית, לפי כתובות שניתנו לו קודם לכן, והיה מבצע את הבריתות בלוקחו עמו אחד מאנ"ש או התמימים כדי שישמש כסנדק. את עבודת הקודש הזאת עשה מתוך מסירות נפש עצומה. לא היה כמעט יום שלא ערך לפחות 2-3 בריתות אם לא יותר מכך. לעיתים קרובות היו שומעים אותו מדבר על [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי]] באהבה ובגעגועים רבים, רק הרבי נתן לו את הכוחות להמשיך הלאה בעבודת הקודש בימים טרופים שכאלו.תפילותיו היו לשם דבר. תפילת [[קבלת שבת]] שלו היתה נמשכת כשעתיים, בדרך כלל היה מתפלל בבית ותפילתו היתה משתפכת ב[[ניגון]] חב"די ערב.
+
פעילות נוספת שעסק בה, הייתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים, על אף הסכנה שבדבר. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת [[ברית מילה|בריתות מילה]].
  
==מאסרו==
+
היה ידוע כ"[[עובד]]" גדול.
בליל [[ב' אדר תרח"צ]] נאסר יחד עם החסיד ר׳ חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה תמימים וחסידים יקרה. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך בסיביר, מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב׳ שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בחודש ניסן תרצ"ח נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו.ד האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.
 
  
==לקריאה נוספת==
+
{{תמונות מרובות
* [[ב' אדר תרח"צ]]
+
| סיומת = מצבת הרב רסקין הסמוכה ללנינגרד
* [[אלחנן דב מרוזוב]]
+
| רוחב = 150
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|רסקין יצחק]]
 
  
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|רסקין יצחק]]
+
| תמונה1 = יצחק רסקין מצבה.jpg
 +
| חלופי1 =
 +
 
 +
| תמונה2 = מצבת יצחק רסקין 2.jpg
 +
| חלופי2 =
 +
}}
 +
===פטירתו===
 +
בליל [[ב' אדר תרח"צ]] נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' [[ניסן]] [[תרח"ץ]] נורה למוות במרתפי ה[[נ.ק.וו.ד.]] האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד.
 +
 
 +
לימים סיפר חתנו הרב [[מנחם מענדל רסקין]] כי סמוך לימי מאסרו של ר' יצחק (שהיה גם דודו), בעודו בחור באחד מסניפי [[תומכי תמימים]] המחתרתיים ברוסיה, נתקל בשוטרי נ.ק.וו.ד ששאלוהו האם הוא קשור ליצחק רסקין, באמרם "עכשיו רצחנו אותו!". בפועל הסתיר זאת ומעולם לא סיפר על כך לאשתו{{הערה|מפי נכדו הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]], ששמע את המעשה מפיו.}}.
 +
 
 +
==משפחתו==
 +
לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, אלא ארבע בנות. הוא ניסה לבקש ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]], אך נענה: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, אלא רק חתנים.
 +
 
 +
פעם נערכה [[התוועדות]] חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. כשנה לאחר מכן התקיימה הברכה, ונולד להם בן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר מספר ימים לאחר מכן.
 +
*בתו - מינה אשת [[אברהם אהרן חן]] מ[[נחלת הר חב"ד]].- נפטרה כ"ב מרחשון תשל"ח- והובאה מהגולה כ"ח אייר תש"מ-. 
 +
*בתו - סימא חסיא אשת הרב [[מאיר איטקין]] מ[[קראון הייטס]].- נפטרה כ"א סיון תשס"ח-.
 +
*בתו - רחל פינסון אשת הרב [[ניסן פינסון]] מ[[תוניסיה|תוניס]].
 +
*בתו - שרה רסקין אשת הרב [[מנחם מענדל רסקין]] מ[[כפר חב"ד]]. - נפטרה י"ד תשרי תשפ"ד
 +
*נכדו - הרב [[חיים בן ציון חן]], [[לוד#שיכון חב"ד|שיכון חב"ד לוד]]
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 8 - 9.
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{מיון רגיל:רסקין, יצחק}}
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 +
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
 +
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
 +
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]

גרסה אחרונה מ־08:02, 2 באוקטובר 2023

הרב יצחק רסקין

ר' יצחק רסקין (י"א כסלו תרמ"ד -ז' ניסן תרח"צ) (מוכר בשם איצ'ע רסקין) היה מחסידי הרבי הריי"צ שהתעסק בהפצת היהדות בברית המועצות ומסר את נפשו על כך.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרמ"ד לאביו ר' חיים בן ציון רסקין. בגיל שמונה נשלח ללמוד בליובאוויטש כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד בישיבה, ומילא את כריסו בנגלה ובחסידות.

לאחר חתונתו עבר לגור בלנינגרד. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני היהדות בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, כך לדוגמא את החסיד ר' חונייע מרוזוב אירח בביתו במשך שבע שנים.

ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'חיידר' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שהמקווה שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם בשחיטה כשרה עבור אלו שחפצו בכך.

פעילות נוספת שעסק בה, הייתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים, על אף הסכנה שבדבר. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת בריתות מילה.

היה ידוע כ"עובד" גדול.

מצבת הרב רסקין הסמוכה ללנינגרד

פטירתו[עריכה]

בליל ב' אדר תרח"צ נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך בסיביר, מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' ניסן תרח"ץ נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו.ד. האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד.

לימים סיפר חתנו הרב מנחם מענדל רסקין כי סמוך לימי מאסרו של ר' יצחק (שהיה גם דודו), בעודו בחור באחד מסניפי תומכי תמימים המחתרתיים ברוסיה, נתקל בשוטרי נ.ק.וו.ד ששאלוהו האם הוא קשור ליצחק רסקין, באמרם "עכשיו רצחנו אותו!". בפועל הסתיר זאת ומעולם לא סיפר על כך לאשתו[1].

משפחתו[עריכה]

לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, אלא ארבע בנות. הוא ניסה לבקש ברכה מאדמו"ר הריי"צ, אך נענה: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, אלא רק חתנים.

פעם נערכה התוועדות חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. כשנה לאחר מכן התקיימה הברכה, ונולד להם בן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר מספר ימים לאחר מכן.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מפי נכדו הרב שמואל רסקין, ששמע את המעשה מפיו.