הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק כדורי"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) - מאת הרב תומר בסיס, הודפס בירושלים. | * ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) - מאת הרב תומר בסיס, הודפס בירושלים. | ||
* ספר '''זקן המקובלים''' - מאת הרב [[בניהו י. שמואלי]], הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים. | * ספר '''זקן המקובלים''' - מאת הרב [[בניהו י. שמואלי]], הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים. | ||
| − | * ספר '''זקן המקובלים''' - מאת [[ישיבת נחלת יצחק]], הודפס בירושלים, תשע"ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק מאת בנו, ומשמשו בקודש. | + | * ספר '''זקן המקובלים''' - מאת [[ישיבת נחלת יצחק]], הודפס בירושלים, תשע"ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק, מאת בנו (רד"כ), נכדו (רי"כ), ומשמשו בקודש (רמ"נ). |
* ספר '''זקן המקובלים''' - מנוקד, מאת הרב [[אברהם אוחיון]], תשע"ח, הודפס בירושלים (60 עמודים). | * ספר '''זקן המקובלים''' - מנוקד, מאת הרב [[אברהם אוחיון]], תשע"ח, הודפס בירושלים (60 עמודים). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־11:08, 5 באוגוסט 2022
הרב יצחק כדורי, כונה "זקן המקובלים" בדורו[2], (ט"ז בתשרי תרנ"ט – כ"ט טבת תשס"ו (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של חג הסוכות ט"ז בתשרי תרנ"ט[3] שהוא יום האושפיזין של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את הבן איש חי שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה בירושלים. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".
עם כיבוש העיר העתיקה במלחמת השחרור, עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך האריז"ל מצפת, ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.
היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום[4]... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"[5], כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום[6] עושה שלום ובורא את הכל[7].
תפילתו
נתן סגולות קמיעות ותפילות רבות לשוחרי פתחו. אחת מהן לזיווג כדלהלן. לקרוא 40 יום רצוף את פרקי התהילים הבאים: לא' ,לב', ע' ,עב' , קכד'.
ואחר הקריאה יאמר:
- יהי רצון מלפניך ד' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שיהיה חשוב ומקובל ומרוצה פרקי תהילים שקראתי לפניך, ובזכות אותיותיהם ונקודותיהם וטעמיהם, והשמות היוצאים מהם, מראשי תיבות, ומסופי תיבות, וחילופי תיבות, ובזכות אבותינו הקדושים. אברהם, יצחק, ויעקב, משה, ואהרון, יוסף הצדיק, ודוד המלך, עליהם השלום, שתפתח מזלי, ותנני לחן וחסד בעיניך, ובעיני כל רואי, ואמצא בן/בת זוגי, ותבטל מעלי כל מין עין הרע, וכל מיני עיכובים וכשפים, ואתחתן במהרה בקרוב, ואבנה בית נאמן בישראל, אמן.
וביום ה40 לקרוא בכותל (אם אפשר) ולהדליק נר לרבי מאיר בעל הנס. ולהוסיף בבקשת הרחמים שבזכותו ישלח ה' יתברך זיווג הגון, ולהוסיף כל משאלות הלב. ויהא בהצלחה.
פטירתו והלוויתו
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי שבת קודש בליל כ"ט טבת ה'תשס"ו[8] בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט בהר המנוחות שבירושלים.
בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' עובדיה יוסף, הראשון לציון ר' מרדכי אליהו, הראשון לציון ר' אליהו בקשי דורון, הראשון לציון ר' שלמה משה עמאר, ר' ראובן אלבז, ועוד.
חיים אישיים
הרב כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת תרפ"ז[9] לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש[10], ממנה נולדו לו שני ילדים[11]
לאחר פטירת אשתו בי"ח באייר תשנ"ב, נישא בשנית בחודש כסלו תשנ"ד ל'דורית' לבית בן יהודה[12], בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.
קשריו עם הרבי
רבי יצחק בא לרבי במעמד חלוקת הדולרים עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על בית הכנסת והישיבה שמקים נחלת יצחק בירושלים, בקומה העליונה יחד עם בית הטבילה - מקוה טהרה בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג החסידים, וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של בית המקדש השלישי. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת משיח בקרוב, לא רק על פי קבלה אלא גם על פי נגלה.
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי העץ חיים והרב שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו[13]. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי[14]
מוחה על כבוד החסידות
בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".
פעילותו לזירוז הגאולה
הרב חתם על פסק דין[15], שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים[16].
ראו גם
לקריאה נוספת
- מנחם ברונפמן, המקובלים והרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123
- תולדות חייו
- קונטרס בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות בצה"ל, הודפס בירושלים.
- קונטרס ארי במסתרים - בהוצאת העיתון 'יום ליום'[17], הודפס בישראל, שבט תשס"ו.
- ספר הרב כדורי - מאת רחל לאה סופר (אשת הרב עזריה סופר) ממושב עלמה, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים בתשס"ז[18].
- פרקים מחיי הרב כדורי - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ"ב עמודים) תשס"ז.
- ספר ובריתו להודיעם (בסופו הנהגות) - מאת הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
- ספר ישועות יצחק - מאת הרב מאיר ד. מלכא, הודפס בירושלים, בחודש טבת תש"ע[19].
- ספר תולדות חכמי ירושלים (ח"א) - המחבר רבי אברהם א. סופר בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', מאת רבי אברהם סופר, בחודש טבת תשס"ז[20], הודפס בירושלים.
- ספר קדושת יצחק (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'.
- ספר דברי יצחק (שו"ת והנהגות) - מאת הרב תומר בסיס, הודפס בירושלים.
- ספר זקן המקובלים - מאת הרב בניהו י. שמואלי, הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים.
- ספר זקן המקובלים - מאת ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, תשע"ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק, מאת בנו (רד"כ), נכדו (רי"כ), ומשמשו בקודש (רמ"נ).
- ספר זקן המקובלים - מנוקד, מאת הרב אברהם אוחיון, תשע"ח, הודפס בירושלים (60 עמודים).
הערות שוליים
- ↑ הגביע מוצג בספריית חב"ד.
- ↑ הרבה שנים כונה גם בשם חכם יצחק כורך על שם מקצועו ככורך ספרים
- ↑ פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.
- ↑ שמואל א כה, ו
- ↑ תהלים כט, יא.
- ↑ סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם
- ↑ נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.
- ↑ בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים
- ↑ קרוב לגיל 40
- ↑ על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי
- ↑ בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.
- ↑ שהוריה עלו לארץ מהעיר קובנא עירו של רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספקטור רב העיר קובנא בליטא ומחבר הספר מעין יצחק
- ↑ הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס
- ↑ ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)
- ↑ על פי בקשתו של הרבי
- ↑ הרב מאיר מאזוז.
- ↑ ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').
- ↑ הוצאת הרב יששכר מאזוז עם ישיבת נחלת יצחק.
- ↑ נדפס באנגלית, עברית וצרפתית.
- ↑ יצא לאור בשפות, עברית וצרפתית ובקרוב אי"ה באנגלית
