אברהם סופר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Male no free image yet-he.svg.png

הרב אברהם סופר (שרייבר) (תרנ"ח - תשמ"ב) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של הראשונים. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ההוצאה לאור.

קורות חיים[עריכה]

הרב סופר נולד בשנת תרנ"ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי החת"ם סופר.

בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת תרפ"א נישא ועבר לגור בווינה, אוסטריה.

עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו (תרפ"ה - תרפ"ח) ולאחר מכן בגוריציה שבאיטליה (תרפ"ח - תרצ"ז) ובפיומה (תרצ"ז - ת"ש). בשנת ת"ש עלה ארצה והתיישב בירושלים.

בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר "בית הבחירה למאירי" ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים בארה"ב בניו יורק.

בשנת תשמ"א זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת תשמ"ב נפטר.

הקשר עם הרבי[עריכה]

הקשר של הרב סופר עם הרבי החל באייר תשח"י, אז נכנס (כנראה לראשונה) ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי המאירי שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני תשי"ט, השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים[1]. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון "האוהל" - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת"ו[2]. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי[3].

פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, החתם סופר. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מהיחידות סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"...

פעם נכנס ליחידות, מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא מנחם בגין. לאחר מכן סיפר הרב סופר:

"כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור"[4][5].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ח"י, אגרת ו'תשסא.
  2. גיליון כסלו-אדר תש"ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת "מכ"ק הרה"ג מו"ה מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" הערות על ספרי המאירי.
    בהערה נאמר שם: "לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט"א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ"ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ"ל שליט"א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.
    וברשותו של הגאון הצדיק האדמו"ר שליט"א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.
    ירושלים עיר הקודש תובב"א, אלול תשי"ט אברהם סופר".
  3. הרב מרדכי מנשה לאופר, משנתו של המאירי בתורת הרבי.
  4. ר' אברהם מנדל ווכטר ששמע מהמשפיע הרב משה וובר מירושלים בשם הרב סופר.
  5. תורת חב"ד לבני הישיבות.