הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף לבנהרץ"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (added Category:בעלי שמועה using HotCat) |
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לבנהרץ יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לבנהרץ בעת תפילתו]] | [[קובץ:לבנהרץ יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לבנהרץ בעת תפילתו]] | ||
[[קובץ:יוסף לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לבנהרץ (משמאל) יושב בשולחן הנשיאות על יד הרב [[נפתלי רוט]], בחגיגה שאורגנה על ידי נכדו (חתן בתו) הרב '''משה אריאל רוט''' - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת 'נאות לון' ב[[באר שבע]]]] | [[קובץ:יוסף לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לבנהרץ (משמאל) יושב בשולחן הנשיאות על יד הרב [[נפתלי רוט]], בחגיגה שאורגנה על ידי נכדו (חתן בתו) הרב '''משה אריאל רוט''' - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת 'נאות לון' ב[[באר שבע]]]] | ||
| − | {{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעל שמועה]] תושב [[כפר חב"ד]]|אחר=סמנכ"ל בדימוס של [[צעירי אגודת חב"ד | + | {{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעל שמועה]] תושב [[כפר חב"ד]]|אחר=סמנכ"ל בדימוס של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]|ראו=[[יוסף יצחק לבנהרץ]]}} |
| + | |||
הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' ([[תרפ"ט]], 1929 - [[ז' באב]] [[תשע"ו]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי מתושבי [[כפר חב"ד]], שהתגורר בשנותיו האחרונות ב[[באר שבע]]. | הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' ([[תרפ"ט]], 1929 - [[ז' באב]] [[תשע"ו]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי מתושבי [[כפר חב"ד]], שהתגורר בשנותיו האחרונות ב[[באר שבע]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם, כשנוכחו בקושי לשמור על המצוות באוירה הציונית ששררה בארץ, חזרו להתגורר | + | נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם, כשנוכחו בקושי לשמור על המצוות באוירה הציונית ששררה בארץ, חזרו להתגורר במוסקבה בירת רוסיה. |
עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא את]] רעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן ב[[צרנוביץ]]. | עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא את]] רעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן ב[[צרנוביץ]]. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
בשנת [[תשכ"ה]], לאחר יציאת אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ"ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | בשנת [[תשכ"ה]], לאחר יציאת אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ"ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| − | בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' זלמן יואל לבנהרץ (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל). | + | בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' [[זלמן יואל לבנהרץ|זלמן יואל]] לבנהרץ (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל). |
נודע כ[[בעל שמועה]] חסידי ובעל חוש מיוחד ל[[סיפורי חסידים]] וב[[התוועדות|התוועדויות]] בבית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)]]' הרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ב[[רוסיה]] תחת אימת השלטון הקומוניסטי. | נודע כ[[בעל שמועה]] חסידי ובעל חוש מיוחד ל[[סיפורי חסידים]] וב[[התוועדות|התוועדויות]] בבית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)]]' הרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ב[[רוסיה]] תחת אימת השלטון הקומוניסטי. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בתו, מרת מרים (מירה) -מנהלת ספריית חב"ד [[באר שבע]], רעייתו של הרב [[קלמן דרוק]] - כיהן בעבר כ[[שליח]] הרבי | + | * רעייתו, חיה גולדה - נפטרה ח שבט תשנ"ה. |
| − | *בתו, מרת שושנה - מורה ומחנכת | + | *בתו, מרת מרים (מירה) -מנהלת ספריית חב"ד [[באר שבע]], רעייתו של הרב [[קלמן דרוק]] - כיהן בעבר כ[[שליח]] הרבי ביישוב ברוש וכיום מנכ"ל רשת מעונות יום וגני ילדים בבאר שבע. |
| + | *בתו, מרת שושנה - מורה ומחנכת בבית הספר ממ"ד חב"ד עוזיאל באר שבע, רעייתו של הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי בבאר שבע. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
{{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}} | {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]] | [[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]] | ||
[[קטגוריה:בעלי שמועה]] | [[קטגוריה:בעלי שמועה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:31, 14 בינואר 2024
ערך זה עוסק בהרב יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ (תרפ"ט, 1929 - ז' באב תשע"ו) היה בעל שמועה חסידי מתושבי כפר חב"ד, שהתגורר בשנותיו האחרונות בבאר שבע.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד במוסקבה בשנת תרפ"ט לאביו הרב אברהם שמואל לבנהרץ, ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' שניאור פינסקי. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה בתל אביב במשך ארבע שנים, לאחריהם, כשנוכחו בקושי לשמור על המצוות באוירה הציונית ששררה בארץ, חזרו להתגורר במוסקבה בירת רוסיה.
עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת תשי"ג נשא את רעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן בצרנוביץ.
בעקבות הקפדתם על שמירת השבת, עברו האחים ר' יוסף ור' זלמן יואל מצ'רנוביץ לפרונזה (כיום בישקק) בירת קירגיסטן, בה עסקו במפעל טקסטיל. לאחר שנים אחדות, כשנולדו להם ילדים, עברו לטשקנט בירת אוזבקיסטן שבה הייתה קהילה חסידית פעילה.
בשנת תשכ"ה, לאחר יציאת אחיו ר' זלמן יואל לבנהרץ מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת תשכ"ו עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר חב"ד.
בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל בתל אביב ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' בנחלת הר חב"ד שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' יונה ור' זלמן יואל לבנהרץ (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).
נודע כבעל שמועה חסידי ובעל חוש מיוחד לסיפורי חסידים ובהתוועדויות בבית הכנסת 'בית מנחם (כפר חב"ד)' הרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ברוסיה תחת אימת השלטון הקומוניסטי.
בשנותיו האחרונות התגורר בבאר שבע עד לפטירתו ביום חמישי ז' באב תשע"ו בגיל 87.
משפחתו[עריכה]
- רעייתו, חיה גולדה - נפטרה ח שבט תשנ"ה.
- בתו, מרת מרים (מירה) -מנהלת ספריית חב"ד באר שבע, רעייתו של הרב קלמן דרוק - כיהן בעבר כשליח הרבי ביישוב ברוש וכיום מנכ"ל רשת מעונות יום וגני ילדים בבאר שבע.
- בתו, מרת שושנה - מורה ומחנכת בבית הספר ממ"ד חב"ד עוזיאל באר שבע, רעייתו של הרב משה דיקשטיין - משלוחי הרבי בבאר שבע.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע"ג
- שניאור ברגר, הילד החסידי שגדל מול לוביאנקה האיום
שבועון בית משיח ט"ו מנחם אב תשע"ו
לקריאה נוספת[עריכה]
- שניאור זלמן ברגר, חסיד במעשיו
