הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות לעלוב"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]] | [[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]] | ||
| − | את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק | + | את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. נודע בתור "אוהבן של ישראל". |
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה<REF>קדושת היהודי.</REF>. | רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה<REF>קדושת היהודי.</REF>. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].</REF>. | בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].</REF>. | ||
| − | אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], נפטר ב[[תרמ"ג | + | אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי ירושלים ותיקון הלבוש הירושלמי עפ"י קבלה מיוחסים לו. נפטר ב[[תרמ"ג]]. |
| − | בנו רבי | + | בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל ה"תורת חסד" מחסידי הצמח צדק מליובאוויטש וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". רבי דוד'ל היה אהוב ונערץ על ידי כל החוגים עד כי בני העדה הספרדית הציעו לו לשמש כחכם באשי. הוא נפטר ב[[תרע"ח]]. |
| − | בנו רבי | + | בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע ב[[אהבת ישראל]], חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו. |
| − | + | בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]] ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם. | |
| + | |||
| + | נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם רבי [[יעקב יצחק בידרמן]] המשמש כ[[שליח]] הרבי לעיר [[וינה]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה מ־06:09, 23 בדצמבר 2012
את שושלת לעלוב ייסד הצדיק הקדוש רבי דוד מלעלוב, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. נודע בתור "אוהבן של ישראל".
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מתורה לידי יראת שמים, ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה[1].
בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב ראש חודש חשון תרי"א עלה לארץ ישראל מתוך כוונה לגשת לכותל המערבי ולהחיש את הגאולה, אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע לארץ ישראל הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר[2].
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי ירושלים ותיקון הלבוש הירושלמי עפ"י קבלה מיוחסים לו. נפטר בתרמ"ג.
בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל ה"תורת חסד" מחסידי הצמח צדק מליובאוויטש וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". רבי דוד'ל היה אהוב ונערץ על ידי כל החוגים עד כי בני העדה הספרדית הציעו לו לשמש כחכם באשי. הוא נפטר בתרע"ח.
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע באהבת ישראל, חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו.
בנו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל מבצעיו של הרבי ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם.
נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם רבי יעקב יצחק בידרמן המשמש כשליח הרבי לעיר וינה.
הערות שוליים
- ↑ קדושת היהודי.
- ↑ מאמר מאת יאיר וינשטוק.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
