הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות לעלוב"
מ (שוחזר מעריכה של 76.73.2.10 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]] | [[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]] | ||
את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפרשיסחא. | את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפרשיסחא. | ||
| − | רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''יראת שמים''', ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה | + | רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה<REF>קדושת היהודי.</REF>. |
| − | בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש. | + | בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].</REF>. |
| − | אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון | + | אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], נפטר ב[[תרמ"ג]]. בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דודל" כיהן אחריו, ונפטר ב[[תרע"ח]]. |
| − | בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע | + | בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע ב[[אהבת ישראל]], חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו וכן בגאונותו ב[[תורה]]. |
| − | בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כבעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא | + | בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כבעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]]. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם, ובפרט בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב זצ"ל. |
| − | נכדו של רבי משה מרדכי, רבי [[יעקב יצחק בידרמן]], הוא חסיד חב"ד, ומשמש | + | נכדו של רבי משה מרדכי, רבי [[יעקב יצחק בידרמן]], הוא [[חסיד חב"ד]], ומשמש כ[[שליח]] הרבי לעיר [[וינה]]. |
== ראה עוד == | == ראה עוד == | ||
גרסה מ־14:19, 20 במאי 2011
את שושלת לעלוב ייסד הצדיק הקדוש רבי דוד מלעלוב, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפרשיסחא.
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מתורה לידי יראת שמים, ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה[1].
בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב ראש חודש חשון תרי"א עלה לארץ ישראל מתוך כוונה לגשת לכותל המערבי ולהחיש את הגאולה, אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע לארץ ישראל הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר[2].
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, נפטר בתרמ"ג. בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דודל" כיהן אחריו, ונפטר בתרע"ח.
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע באהבת ישראל, חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו וכן בגאונותו בתורה.
בנו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כבעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל מבצעיו של הרבי. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם, ובפרט בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל.
נכדו של רבי משה מרדכי, רבי יעקב יצחק בידרמן, הוא חסיד חב"ד, ומשמש כשליח הרבי לעיר וינה.
ראה עוד
מחלוקת לעלוב וחב"ד, ברכה והצלחה מה גדול יותר
הערות שוליים
- ↑ קדושת היהודי.
- ↑ מאמר מאת יאיר וינשטוק.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
