הבדלים בין גרסאות בדף "חיים אשכנזי"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה]] | [[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה]] | ||
| − | הרב חיים נולד ביום [[כ"ג בתמוז]] שנת [[תש"י]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] ובחיידר חב"ד בלוד. בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. ל[[ישיבה גדולה]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובסיומו, על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]]. | + | הרב חיים נולד ביום [[כ"ג בתמוז]] שנת [[תש"י]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] ובחיידר חב"ד בלוד. בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. ל[[ישיבה גדולה]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובסיומו, על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]]. |
לפני חתונתו כתב הרב אשכנזי לרבי שהוא מעוניין לשהות בתקופה שבין ה"ווארט" לחתונה ב-770 אצל [[הרבי]]. הרבי אישר לו את ההגעה והוא נסע ל-770. אישורו של הרבי להגעתו של הרב אשכנזי, היא המקור להנהגה הרווחת אצל חתנים גם היום, לנסוע לתקופת הכנה לפני החתונה אצל הרבי. | לפני חתונתו כתב הרב אשכנזי לרבי שהוא מעוניין לשהות בתקופה שבין ה"ווארט" לחתונה ב-770 אצל [[הרבי]]. הרבי אישר לו את ההגעה והוא נסע ל-770. אישורו של הרבי להגעתו של הרב אשכנזי, היא המקור להנהגה הרווחת אצל חתנים גם היום, לנסוע לתקופת הכנה לפני החתונה אצל הרבי. | ||
| − | לאחר נישואיו | + | לאחר נישואיו שימש כחמש עשרה שנה במסירות כ[[משגיח]] ראשי ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' עבור תלמידים צעירים יותר ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין ב'מתיתבא' משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. עקב בעיות בריאותיות הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. כעבור שנתיים החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]]. |
| − | עד [[ג' בתמוז תשנ"ד]] | + | עד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות על יסודות של זקני החסידים שהכיר וששמע עליהם. |
| − | ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ז]], לאחר פטירת אביו | + | ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ז]], לאחר פטירת אביו, הרב [[משה אשכנזי]] - רב קהילת חב"ד בתל אביב, הוכתר כממלא מקומו וממשיך דרכו ברבנות{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}. בעקבות הכתרתו, עברה המשפחה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב [[אליעזר קרסיק]]. |
הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב. יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]] הרחיבו את מעגל שיעורי התורה והפעילות הכללית של [[בית כנסת נחלת בנימין]]. | הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב. יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]] הרחיבו את מעגל שיעורי התורה והפעילות הכללית של [[בית כנסת נחלת בנימין]]. | ||
גרסה מ־15:04, 11 באוגוסט 2011
הרב חיים אשכנזי היה רבה של קהילת חב"ד בתל אביב, משגיח ומשפיע בישיבות חב"ד לוד ואור יהודה וחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. לרב אשכנזי היה טור בשבועון בית משיח.
תוכן עניינים
קורות חייו
הרב חיים נולד ביום כ"ג בתמוז שנת תש"י לרב משה ומרת דבורה אשכנזי, בתל אביב. בילדותו למד ב'חדר' בני תמימים תל אביב ובחיידר חב"ד בלוד. בבחרותו למד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. לישיבה גדולה עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובסיומו, על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת תורת אמת ירושלים ורק לאחר מכן, לקראת חג הפסח שנת תשכ"ט, נסע לשנת הקבוצה ב-770 עד לחג הפסח שנת תש"ל. בתקופת שהותו ב-770 הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, הרב ישראל יצחק פיקרסקי[1]. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת בירושלים.
לפני חתונתו כתב הרב אשכנזי לרבי שהוא מעוניין לשהות בתקופה שבין ה"ווארט" לחתונה ב-770 אצל הרבי. הרבי אישר לו את ההגעה והוא נסע ל-770. אישורו של הרבי להגעתו של הרב אשכנזי, היא המקור להנהגה הרווחת אצל חתנים גם היום, לנסוע לתקופת הכנה לפני החתונה אצל הרבי.
לאחר נישואיו שימש כחמש עשרה שנה במסירות כמשגיח ראשי ומשפיע בישיבת תומכי תמימים לוד, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' עבור תלמידים צעירים יותר ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין ב'מתיתבא' משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. עקב בעיות בריאותיות הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. כעבור שנתיים החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומשפיע קהילות חב"ד ברעננה וכפר סבא.
עד ג' בתמוז תשנ"ד נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות על יסודות של זקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.
בחודש טבת שנת תשס"ז, לאחר פטירת אביו, הרב משה אשכנזי - רב קהילת חב"ד בתל אביב, הוכתר כממלא מקומו וממשיך דרכו ברבנות[2]. בעקבות הכתרתו, עברה המשפחה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב אליעזר קרסיק.
הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב. יחד עם המשפיע הרב שלום בער בוטמן הרחיבו את מעגל שיעורי התורה והפעילות הכללית של בית כנסת נחלת בנימין.
נפטר בפתאומיות בי"ג בניסן תש"ע[3].
לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת שבועון בית משיח.
משפחתו
אחיו:
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד.
- הרב נתן אשכנזי ע"ה, שו"ב, התגורר בכפר חב"ד.
גיסיו:
- הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב נחמן יוסף טברסקי, ר"מ בישיבת אהלי תורה 770.
בניו:
- הרב מנחם מענדל אשכנזי, עוסק בכשרות. כפר חב"ד.
- ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חבד. נחלת הר חב"ד.
- ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך בת"ת אור מנחם צפת.
- הרב אליעזר אשכנזי, משפיע בישיבת חנוך לנער חב"ד צפת.
- הת' שניאור זלמן.
- הת' יוסף יצחק.
חתניו:
- הרב שלמה הלפרן - מגיד שיעור ונו"נ בישיבת חח"ל בצפת וממלא מקום חמיו ברבנות בתל אביב.
- הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים נתניה.
- הרב אריה קדם - ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך עלון הגאולה מענין ועכשווי.
- הרב מאיר טרגר - משגיח ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב יצחק נחמן זקס.
קישורים חיצוניים
- הרב חיים אשכנזי בפרקי זיכרונות מרתקים - ראיון שנערך עמו בשבועון בית משיח.
- חוברת מאמרים שכתב בנושא 'רבי' - תשורה מחתונת ביתו, כ"ז בשבט תשע"א
- שיעורי תניא שמסר
- שיעורי מאמרים שמסר
- שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי - חכמת התניא
- "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד
- כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו
הערות שוליים
- ↑ במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.
- ↑ מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב
- ↑ הלויית הרב חיים אשכנזי
