הדס
הדס הינו ה"ענף עץ עבות", אחד מארבעת המינים שמצווה ליטלם בחג הסוכות.
תוכן עניינים
רקע הלכתי
כתוב בתורה:[1] "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים".
ובגמרא[2]: "תנו רבנן: "ענף עץ עבות", שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא? הוי אומר זה הדס .. תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס".
הגמרא מביאה את דעתו של רבי אליעזר בן יעקב שענף עץ עבות פירושו "עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה הדס".
בהמשך הגמרא מביאה מחלוקת: "תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול, היכי דמי עבות? אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא, רב כהנא אמר אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא "הדס שוטה" קרי ליה.
עניין האחדות שבהדס
מבואר שארבעת המינים מורים על עניין האחדות הן בכללות והן בפרטיות כל מין ומין בפני עצמו.
בכללות, אגידת ארבעת המינים מורים על ארבעה סוגים בבני ישראל, האתרוג שיש בו טעם וריח מורה על יהודים לומדי תורה ומקיימים מצוות. הלולב שיש בו טעם ואין בו ריח מורה על לומדי תורה. ההדס שיש בו ריח ואין בו טעם מורה על מקיימי מצוות והערבה שאין בה טעם וריח מורה על הסוג הנחות ביותר. אגידת יחד מורה על אחדות בני ישראל.
בהדס בפני עצמו מודגש עניין האחדות בכך שעליו גדלים באופן של "עבות" ששלושה עלים גדלים מ"קן" אחד.
מניין ההדסים
במסכת סוכה[3] נחלקו התנאים במניין ההדסים: "רבי ישמעאל אומר שלושה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד .. רבי עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת", הלכה נפסקה כרבי ישמעאל[4], וטעמו נדרש בגמרא, שבהדס נאמר "ענף עץ עבות", שלוש תיבות, ומכאן לומדים שצריך ליטול שלושה הדסים.
נוהגים להוסיף על מניין ההדסים{{הערה|1= ספר המנהגים. וראה בארוכה בעניין זה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רעא. הרבי עורר על דבר ההוספה במניין ההדסים ואמר שכל המוסיף הרי זה משובח וכל המוסיף מוסיפין לו, והורה להוסיף על כל פנים שלושה על השלושה שמצד עיקר המצווה[5].
רבותינו נשיאנו הוסיפו על מניין ההדסים כדלהלן.
אדמו"ר הרש"ב פעמים שהיה בלולבו י"ב הדסים כנגד י"ב גבולי אלכסון פעמים י"ג כנגד י"ג מידות הרחמים פעמים כ"ו כנגד הערך המספרי של שם הוי' ופעמים ד' הדסים להוספה על עיקר הדין[6].
אדמו"ר הריי"צ לקח קודם קבלת הנשיאות י"ב הדסים, ולאחר קבלת הנשיאות לקח י"ג הדסים ללולבו. וכן נהג באותם שנים הרבי מלך המשיח[7].
הרבי נוהג לקחת ללולבו שלושים וששה הדסים[8]. כן הורה לרב דוד רסקין שהיה אוגד את הלולבים של הרבי מידי שנה. בשנת תשנ"ב הורה לו להניח "פעמים ח"י - שלושים וששה" הדסים בכל לולב[9].
ראו גם
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ ויקרא כג מ
- ↑ מסכת סוכה לב, ב
- ↑ פרק ג' משנה ד'
- ↑ רמב"ם הלכות לולב פ"ז, הלכה ז ד"נוי מצווה הוא"
- ↑ ערב חג הסוכות תשכ"ח לתושבי כפר חב"ד, ובשיחת ש"פ האזינו תנש"א
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 13-14, המלך במסיבו ח"א עמ' רנ
- ↑ ימי מלך ח"ג עמ' 1184, וכן בימי בראשית עמ' 263. וראה באוצר מנהגי חב"ד ובמקומות שנסמנו שם
- ↑ ימי בראשית עמ' 263, יומן שנת הקהל תשמ"א
- ↑ מוסף לכפר חב"ד גיליון 493 עמ' 8
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
