הבדלים בין גרסאות בדף "גרטל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←מנהגי חב"ד: הגהה) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (55 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg| | + | [[קובץ:Pobrane (2).jpg|ממוזער|גארטל]] |
| − | ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל | + | [[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי חגור גרטל על גבי ה[[קיטל]], במוצאי [[יום כיפור]]. ניתן להבחין שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]] |
| − | + | [[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]] | |
| − | + | [[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]] | |
| + | ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. | ||
== מקור המנהג== | == מקור המנהג== | ||
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים: | בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים: | ||
| − | '''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של | + | '''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי ה[[גוף]] באמצעות האבנט. |
| − | '''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}. | + | '''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}. |
| + | |||
| + | בחגירת הגרטל ישנו גם ביטוי לתנועה נפשית בה האדם מתנתק מעיסוקיו השונים ומפנה את מחשבותיו לטובת העיסוק בתפילה ("מעמיד את עצמו להתפלל"), בחציצה בין החלק הנמוך שבגוף המרמז על ענייני הגשמיות לבין החלק העליון המרמז על החלק הגבוה והרוחני יותר שבאדם{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ב' עמוד 349}}. | ||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
| − | *יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד | + | [[קובץ:משמעות הגארטל.jpg|ממוזער|מענה לאחד שקיבל על עצמו הידור לפני [[ראש השנה]] חגירת אבנט בתפילה: '''וזכות תוספות הידורים ודאי תמשיך הידור בברכות השם וכו''''{{ש}} '''ולהעיר אשר חגירת אבנט – הכון לקראת א''''[לוקיך] '''ה"ז''' [= הרי זה] '''ענין ר"ה''' [= ראש השנה] '''קבלת עול מלך מה"מ הקב"ה''' [= מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא]] |
| − | *על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות | + | *יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד ה[[לב]] באופן המקביל לאופן חגירת ה[[אבנט]] ב[[בית המקדש]]{{הערה|שם=גרטל|1=כמו שכתב [[הרמב"ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=10&halocha=1&hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=18b&format=pdf דף י"ח בסופו]: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]]. |
| − | *ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|יומני החתונה]] של הרבי מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז | + | *על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת. |
| − | *הרבי לא | + | *ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}. |
| + | *הרבי לא נהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו. | ||
===סדר חגירת הגארטל=== | ===סדר חגירת הגארטל=== | ||
| − | הרבי | + | הרבי נהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה. |
| − | תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת | + | תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני. |
| − | לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין | + | לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים. |
| − | הרבי | + | הרבי הקפיד שהקצה הימני יהיה יותר גבוה מהשמאלי (וכן בטלית), וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים{{הערה|שם=גרטל}}, מעל הכפתורים האחוריים של ה[[סירטוק]]. |
===בזמנים שונים=== | ===בזמנים שונים=== | ||
| − | *'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך | + | *'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}. |
| − | *'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם ברכת המזון בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט | + | *'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}. |
| − | *'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן | + | *'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}. |
===אצל בחורים=== | ===אצל בחורים=== | ||
| − | אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת | + | אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}, בעקבות ציוויו של [[הרבי הרש"ב]] על ה[[תמימים]] שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להפסיק לחגור אותם{{הערה|שמועות וסיפורים}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו. |
| − | + | עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}. | |
| − | יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו | + | יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים (אם כי מתחת לחליפה ולא באופן בולט על גביה){{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | *[[אבנט]] (בגדי כהונה) | + | *[[סירטוק]] |
| + | *[[אבנט]] ([[בגדי כהונה]]) | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת מוצאי שבת פרשת צו תשל"ט) | + | *[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל"ט) |
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט'] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט'] | ||
| − | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט'] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים [[דא"ח]] צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט'] |
| + | *'''והיה צדק אזור מותניו''', במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ח תמוז תש"פ עמוד 44 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור שטורעם|4806|news|גארטל, סירטוק, קנייטש|ישראל הרץ, בקהילה|י"ב בניסן תשס"ו}} | *{{קישור שטורעם|4806|news|גארטל, סירטוק, קנייטש|ישראל הרץ, בקהילה|י"ב בניסן תשס"ו}} | ||
*הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא | *הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא | ||
| − | *{{קישור התקשרות צאח|1608|8460|918|על חגירת אבנט (גאַרטעל)|הרב מרדכי מנשה לאופר}} | + | *{{קישור התקשרות צאח|1608|8460|918|על חגירת אבנט (גאַרטעל)|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}} |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | |
| + | [[קטגוריה:לבושים חסידיים]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:58, 23 בינואר 2024
.jpg)
הגַרְטְל (נקרא גם גאַרטל או אבנט) הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת התפילה במטרה לחצוץ בין החלק העליון של הגוף לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מהבגדי כהונה, אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה בבית המקדש.
תוכן עניינים
מקור המנהג[עריכה]
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת התפילה, נאמרו בהלכה מספר טעמים:
א. היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של הגוף לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי בגד נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי הגוף באמצעות האבנט.
ב. האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך[1].
בחגירת הגרטל ישנו גם ביטוי לתנועה נפשית בה האדם מתנתק מעיסוקיו השונים ומפנה את מחשבותיו לטובת העיסוק בתפילה ("מעמיד את עצמו להתפלל"), בחציצה בין החלק הנמוך שבגוף המרמז על ענייני הגשמיות לבין החלק העליון המרמז על החלק הגבוה והרוחני יותר שבאדם[2].
מנהגי חב"ד[עריכה]
מענה לאחד שקיבל על עצמו הידור לפני ראש השנה חגירת אבנט בתפילה: וזכות תוספות הידורים ודאי תמשיך הידור בברכות השם וכו'
ולהעיר אשר חגירת אבנט – הכון לקראת א'[לוקיך] ה"ז [= הרי זה] ענין ר"ה [= ראש השנה] קבלת עול מלך מה"מ הקב"ה [= מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
ולהעיר אשר חגירת אבנט – הכון לקראת א'[לוקיך] ה"ז [= הרי זה] ענין ר"ה [= ראש השנה] קבלת עול מלך מה"מ הקב"ה [= מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
- יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד הלב באופן המקביל לאופן חגירת האבנט בבית המקדש[4], וכן נהגו רבותינו נשיאינו.
- על אף מה שמופיע בספרי הקבלה[5] לתחוב את רצועות התפילין בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
- ביומני החתונה של הרבי מופיע כי אדמו"ר הריי"צ חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים[6], אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מרבותינו נשיאינו[7].
- הרבי לא נהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.
סדר חגירת הגארטל[עריכה]
הרבי נהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.
תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת הגוף בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק[8], ומסובבים את הגארטל סביב הגוף סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.
לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין הסירטוק, ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.
הרבי הקפיד שהקצה הימני יהיה יותר גבוה מהשמאלי (וכן בטלית), וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים[4], מעל הכפתורים האחוריים של הסירטוק.
בזמנים שונים[עריכה]
- ברכות השחר - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר[9], אך עם זאת אביו של הרבי הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט[10].
- ברכת המזון - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם ברכת המזון בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך[11].
- בזמן השינה - אדמו"ר הרש"ב הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן השינה הינה סגולה לראיית הרבי בחלום[12].
אצל בחורים[עריכה]
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידי פולין בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל[13], בעקבות ציוויו של הרבי הרש"ב על התמימים שלמדו בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש להפסיק לחגור אותם[14]. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'מקיפים', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.
עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל הציצית מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת לבגדים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת אדמו"ר הזקן, כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי[15].
יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ליחידות או בשעת כתיבת פדיון נפש לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים (אם כי מתחת לחליפה ולא באופן בולט על גביה)[16].
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- תורת מנחם תפארת לוי יצחק ספר ויקרא עמוד סג (שיחת מוצאי שבת פרשת צו תשל"ט)
- ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט'
- ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט'
- והיה צדק אזור מותניו, במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ח תמוז תש"פ עמוד 44
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ישראל הרץ, בקהילה, גארטל, סירטוק, קנייטש - באתר שטורעם
- הרב יהושע העשל צייטלין, ליקוט בענין חגירת אבנט בתוך תשורה לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא
- הרב מרדכי מנשה לאופר, על חגירת אבנט (גאַרטעל) במגזין התקשרות מספר 918
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ב' עמוד 349
- ↑ מסכת זבחים דף י"ח בסופו: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"
- ↑ 4.0 4.1 כמו שכתב הרמב"ם בספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'-ב': "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין[3]. וכך קיבל יונתן בן עוזיאל מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ברשימות דברים חלק ב' עמודים סג-סד.
- ↑ בן איש חי, ועוד.
- ↑ למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.
- ↑ על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".
- ↑ הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.
- ↑ שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב.
- ↑ ראו לקוטי לוי יצחק עמוד רז: "אחרי הנישואין תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל הרבי מלך המשיח שליט"א לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה (מעשה מלך).
- ↑ באוצר החסידים - ארץ קודש (עמוד 297) שר' פולע כהן הקפיד על חגירת אבנט בברכת המזון ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן התפילה שהיא מחוייבת רק מדרבנן, וודאי שיש להקפיד על כך בברכת המזון שחייבים בה מהתורה.
- ↑ שיחת יום שמחת תורה תשט"ו.
- ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד שצד.
- ↑ שמועות וסיפורים
- ↑ מסופר כי פעם התלונן אחד האדמו"רים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה[דרוש מקור]
- ↑ ראו הוראת הרבי בזה בימי בראשית עמוד 55.
