סירטוק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי לבוש בסירטוק

סירטוק (נקרא גם פראק או קפוטה[1]) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בשבתות ובמועדי ישראל. הסירטוק הוא חליפה ארוכה היורדת עד הברכיים, ולא כשאר החסידיות שלהם קפוטה המגיעה למטה יותר, וזאת בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר ניקולאי.

היסטוריה[עריכה]

בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם חליפה עליונה ארוכה (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.

בשנת תר"ד כשנגזרה גזירת הלבוש שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית סירטוק, באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק לחב"ד.

הסירטוק שהחסידים החלו ללבוש היה עשוי מבד עד שאמר הרבי ש"זיידענע זופיצעס" - שצריך לחזור וללבוש בגדי משי. דבריו שלאלו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר[דרוש מקור] של אדמו"ר המהר"ש בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאז החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]

אדמו"ר הצמח צדק לבוש במלבוש משי לבן שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים

מתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, ועד לנשיאותו של אדמו"ר המהר"ש לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.

בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, ובשבתות ומועדי ישראל נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת כך היה נוהג אף הבעל שם טוב, ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד בהאריז"ל שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על הגלות ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא שמחה השוללת את העצב[2] הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם הגאולה (לבן).

המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל אדמו"ר המהר"ש. אדמו"ר המהר"ש החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול[3], כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. אדמו"ר המהר"ש הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים[4].

מאותו זמן שבו החליף אדמו"ר המהר"ש את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים נהגו ללכת בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים בשבת קודש.

אף הרבי שליט"א היה נוהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ובמועדים. אך משנת תש"נ שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל. הרבי אף הורה לאנ"ש חסידי חב"ד ללכת בסירטוק משי, וזאת בעקבות מאמרו של אדמו"ר המהר"ש בו הוא מסביר את מעלתו של המשי ע"פ חסידות.

מנהגי חב"ד[עריכה]

הרבי בערב יום כיפור עם קיטל, תחתיו ניתן להבחין בסירטוק

בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש התמימים הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום הנישואים ואילך, ותמימים שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור לאור המקיף מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת המקיף שייכת רק אצל אברכים שנישאו, ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק[5].

זמנים שבהם לובשים את הסירטוק[עריכה]

  • שבת קודש הסירטוק מתבדל מהחליפה בכך שאותו לובשים חסידי חב"ד רק בשבתות ובמועדי ישראל.
  • יום טוב כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מבשבתות גם בחגים ובמועדי ישראל.
  • ראש חודש מנהג חסידים הוא לשים סירטוק גם בראש חודש.
  • תאריכים חסידים בכל תאריך חסידי שהוא, לגודמה י"ט כסלו, י"א בניסן, ח"י אלול ועוד נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה לחגים וימים טובים.
  • יום הולדת כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.[דרוש מקור]
  • חתונה ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק.
  • יומי דפגרא כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך כל הימים, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף הרבי שליט"א נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החול.

מנהגים מיוחדים[עריכה]

הרבי יוצא להלווית מרת פעשא לאה לאפיין ברחוב קינגסטון. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי

המנהג החב"די הוא שכסוגרים את הבגד העליון, צריך שהצד הימני של הבגד יהיה מעל הצד השמאלי, ובשל כך הסירטוק עשוי בצורה ייחודית כך שכאשר סוגרים אותו יוצא שהצד הימני שלו נמצא מעל הצד השמאלי.

מנהג מיוחד בנוגע ללבישת הסירטוק ניתן למצוא אצל הרבי. החל משנת תש"נ, בה החל הרבי ללכת עם סירטוק משי של שבת גם בימי חול, היה הרבי נוהג לחבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד. הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג ללבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים.

ביום כיפור שבו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נוהגים לשים גם סירטוק אך הסירטוק מולבש ומוסתר על ידי הקיטל הלבן. הסיבה ללבישת הקיטל הלבן הוא כי ביום כיפור בני ישראל נדמים למלאכים, ולכן לובשים קיטל לבן - כדי להדמות למלאכים שהם לבנים.

כמו כן בחתונות ובמיוחד בחופה נוהגים מאות רבות של אנ"ש להתלבש בקיטל ובסירטוק שלבש הרבי, ובסיום החופה מחזירים את הקיטל והסירטוק לבעליו.

מבנה הסירטוק[עריכה]

בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל.

צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב בהלכה[6] שמלבושיו של יהודי צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין ענווה ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים[7].

הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, ועל ידי כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את הגלות וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נהגו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש[8].

דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל אדמו"ר המהר"ש ליחידות חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ אדמו"ר המהר"ש שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולעומת זאת אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר[9].. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר על ידי הגארטל[10].

לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם בכובע נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.

סוגי סירטוקים[עריכה]

בסירטוק יש שני סוגים, הסוג הראשון עשוי מבד, והשני ממשי. הסירטוק העשוי ממשי הוא הסירטוק המהודר והיקר ביותר, ואיתו נהגו רבותינו נשיאנו מתקופתו של אדמו"ר מהר"ש ללכת בשבתות ובימים טובים, ועם הסירטוק שעשוי מבד היו הולכים בימי החול. כיום נוהגים גם החסידים ללכת עם סירטוק המשי בשבתות ובימים טובים, וזאת בשל מעלתו של המשי שמוסברת בהרחבה בעשרות מקומות בחסידות.

סירטוק בד[עריכה]

משנת תר"ד, שאז החלו חסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק, ועד ימינו נוהגים חסידי חב"ד ללבוש סירטוק עשוי בד בימי חול ובשבתות[11].

סירטוק משי[עריכה]

סירטוק משי הוא הסוג הטוב ביותר שיש ואף המהודר ביותר, זהו סוג הסירטוק שאתו נוהג ללכת כ"ק אדמו"ר שליט"א.

מנהג רבותינו נשיאנו מתקופת אדמו"ר המהר"ש היה ללכת בימות החול בסירטוק בד, ובשבתות ומועדים ללכת בסירטוק עשוי משי, הסיבה לכך הייתה שצריך לייחד בגד מיוחד לשבת ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות. אך משנת תש"נ החל הרבי ללכת גם בימות החול בסירטוק משי.

עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה קרא לחסידים לחזור וללבוש מלבושי משי החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי.

בהלכה[עריכה]

מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה[12] (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה[13] שם נכתב שראוי להתפלל להקב"ה במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני מלך בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'.

בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב בציצית, וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק בציצית[14]. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב בציצית. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית.

השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ[15], והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת[16]. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל[17].

בחסידות[עריכה]

מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול לקו החסד, וצד שמאל משול לקו הגבורה, ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות שספירת החסד היא זו שתמשול על קו הגבורה ולא חלילה להפך.

כמו כן בחסידות מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ואדמו"ר המהר"ש מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים העמוקים בחסידות אודות דבר המעלה שבלבישת בגד משי הורה הרבי לחסידים ללבוש סירטוק משי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בלשון חסידי חב"ד
  2. ראה תניא לקוטי אמרים, פרק ל"א, ועד
  3. אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה בעיירה ליובאוויטש
  4. בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..
  5. זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים טלית וגרטל
  6. ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.
  7. ויקרא יח, ג; כ, כג
  8. תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'
  9. רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג
  10. דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של אדמו"ר הצמח צדק
  11. דבר זה התשנה לאחר שיחתו של הרבי בה אמר ש"צריך לחזור ללבושי המשי", אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד
  12. ספר המנהגים עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד
  13. שבת, קי"ד א.
  14. ראה שולחן ערוך אורח חיים, א' ט"ו.
  15. קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'
  16. א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב
  17. ראה באתר מכון הלכה חב"ד