אריה לייב קפלן (קסברוב)
הרב הגאון רבי אריה ליב קפלן (תרמ"ו-ז – י' תשרי תש"ד) היה רב בכמה עיירות ברוסיה ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב אריה לייב נולד לאביו ר' שרגא קוסוביצקי, בשנת תרמ"ז ביעלסק סמוך לביאליסטוק בפולין.
כשהגיע לגיל 15-16 שלחו אותו לישיבת סלבודקא שם למד אצל הראש ישיבה ר' משה מרדכי אפשטיין. לאחר תקופה מסויימת עבר ללמוד אצל ר' ברוך בער ליבוביץ. למד בחברותא עם חתנו של ר' ברוך בער ר' ראובן גרוזבסקי, ולתקופה מסויימת עם ר' יחזקאל אבראמסקי בעל החזון יחזקאל[1].
לאחר מכן חלשו כמה מתלמידי סלבודקה ושלחו אותם לשיבה בבלבירישוק, ושם נשא חן בעיני ר' ברוך גרוסברד רב העיר והתחתן לבתו הצעירה מרת דאברע, החתונה התקיים בשנת תרעא.
החליף את שמו מקוסוביצקי לקפלן מפני ג'ירפות לצבא שהיו רודפים אחריו. גר בעיירה הוא מאלאט בפולין (בתקופה מסויימת הייתה חלק מליטא).
בתרע"ד בתחילת מלחמת עולם הראשונה התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חי בשנים תרע"ו - תרע"ח. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישדץ (Gorodishche), סמוך לקרמנצ'וג, כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.
אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו.
הוא חשב לעלות לארץ ישראל, ועבר דרך רוסטוב לבקר אצל הרבי הריי"צ - שאמר לו את דעתו שלא ייסע ויישאר ברוסיה, כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן.
בינתיים הוצעה לו משרת רבנות בעיירה הקטנה סקרודנה, והוא קיבל את המשרה. הוא חי בה כמה שנים, אבל העיירה הייתה ענייה ולא הספיקה להוצאות והוא עבר להיות רב בעיירה נרינסק הסמוכה לאוורוטש.
בשנת תרפ"ה נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב.
בשנות רבנותו בעיר קסברוב או כפי שמכונה אצל חסידים קוסוב היה נוסע לקיבוץ חסידי ברסלב באומן ושימש כבעל תוקע שם פעמיים בשנת תרצ"ב ותרצ"ד [2]
ללא חת פתח תלמודי תורה, בתי כנסת ומקוואות בשליחות הרבי הריי"צ.
בשנת תרצ"ג עבר לקייב, שם כיהן כרב וכראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים המקומית.
בי"ח אדר תרצ"ט נאסר. (לפעם השני, פעם הראשון היה בשנת תרצ"ב.) יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות בקזחסטן.
בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' לרבי לוי יצחק אביו של הרבי. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'.
בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.
לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל יום הכיפורים שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר תפילת ערבית הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר התהלים - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה.
תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל יום כיפור [[תש"ד] היד. מנוחותו כבוד בעיר קזיל-ארדא שבקזחסטן ליד הרה"ת אברהם ברוך פבזנר.
משפחתו
- רעייתו - מרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד.
- בנו - הרב שרגא מלך קפלן
- בנו - הרב משה בנימין קפלן
- בתו- פריידא מקובצקי אשת הרב יצחק שמחה מקובצקי
- בתו - ברכה ישראלי אשת הרב ישראל ישראלי [יזרעאלית]
לקריאה נוספת
- זכרונות הרב שרגא מלך קפלן, תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה.
