הבדלים בין גרסאות בדף "אלישיב קפלון"
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (31 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:קפלון.jpg|ממוזער|הרב אלישיב קפלון]] | + | [[קובץ:תמונה חדשה של אלישב קפלון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלישיב קפלון]] |
הרב '''אלישיב הכהן קפלון''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בעבר שימש כ[[שליח הרבי]] ורבה הראשי של [[רוסטוב]]. | הרב '''אלישיב הכהן קפלון''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בעבר שימש כ[[שליח הרבי]] ורבה הראשי של [[רוסטוב]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ [[תשמ"ט]] על ידי הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש"א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קריית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב"ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון. | בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ [[תשמ"ט]] על ידי הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש"א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קריית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב"ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון. | ||
| − | בשנת [[תשמ"ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]]. | + | בשנת [[תשמ"ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]], |
| − | + | [[קובץ:הרב קפלון בצעירותו.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב קפלון]] | |
בקיץ [[תש"נ]] נשלח ע"י [[עזרת אחים]] ל[[רוסיה]] שם פעל בשליחות יחד עם התמים [[חיים סלונים]] בחרקוב מ[[ג' מנחם אב]] תש"נ עד [[ז' תשרי]] [[תנש"א]] בארגון קעמפ, מסירת שיעורי יהדות, ועוד. ביום הנסיעה קיבלו מהרבי על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] 18 דולר (לכל אחד) "לצדקה שם" כשהרבי מוסר דרך המזכיר שיש להחליף את השטרות באופן חוקי{{הערה|ספר 'בתוך הגולה' ע' 317 . [https://drive.google.com/file/d/1pIfcQyDn-BQNDVfc55UyUL5mHILMMo5w/view?usp=sharing 'אוצרות ליובאוויטש' גליון 1]}}. | בקיץ [[תש"נ]] נשלח ע"י [[עזרת אחים]] ל[[רוסיה]] שם פעל בשליחות יחד עם התמים [[חיים סלונים]] בחרקוב מ[[ג' מנחם אב]] תש"נ עד [[ז' תשרי]] [[תנש"א]] בארגון קעמפ, מסירת שיעורי יהדות, ועוד. ביום הנסיעה קיבלו מהרבי על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] 18 דולר (לכל אחד) "לצדקה שם" כשהרבי מוסר דרך המזכיר שיש להחליף את השטרות באופן חוקי{{הערה|ספר 'בתוך הגולה' ע' 317 . [https://drive.google.com/file/d/1pIfcQyDn-BQNDVfc55UyUL5mHILMMo5w/view?usp=sharing 'אוצרות ליובאוויטש' גליון 1]}}. | ||
עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]]. | עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]]. | ||
| − | במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], בשנת [[תשנ"ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב"ד במדינות חבר העמים]], פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו"ר הרש"ב - '[[בור על גבי בור]]'. | + | במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], בשנת [[תשנ"ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב"ד במדינות חבר העמים]], פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית [[אדמו"ר הרש"ב]] - '[[בור על גבי בור]]'. |
בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר"מ]]' ב[[נחלת הר חב"ד]]. | בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר"מ]]' ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
| − | בשנת [[תשס"ו]] התמנה כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ועבר להתגורר בקהילת חב"ד המקומית. | + | בשנת [[תשס"ו]] התמנה כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], ועבר להתגורר בקהילת חב"ד המקומית. |
| − | במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו. | + | במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. |
| + | ===עלון '''אוצרות ליובאוויטש'''=== | ||
| + | [[קובץ:אוצרות-ליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|אחד מגליונות "אוצרות ליובאוויטש"]] | ||
| + | עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו {{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/1YIwXMKbAocBraGY60o5ZnQB5Q7LNRqUp העלונים אוצרות ליובאוויטש בעריכת הרב קפלון]}}. | ||
==כותרים שערך== | ==כותרים שערך== | ||
| שורה 33: | שורה 36: | ||
*'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]] | *'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]] | ||
*'''היום יום לעם''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, [[תשפ"א]] | *'''היום יום לעם''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, [[תשפ"א]] | ||
| − | *'''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]''' - תולדות העיירה ליובאוויטש | + | *'''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]''' - תולדות העיירה ליובאוויטש (עורך וכותב). |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *אחיו, ר' [[עוזי קפלון]], | + | *אחיו, ר' [[עוזי קפלון]], שליח הרבי בעיר אילת ומנהל מוסדות חב"ד בעיר, וסופר חסידי. |
*גיסו, הרב [[משה גרוזמן]], משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, לשעבר [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חולון]]. | *גיסו, הרב [[משה גרוזמן]], משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, לשעבר [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חולון]]. | ||
*אחיו, ר' [[נחמיה קפלון]], עורך, וסופר. | *אחיו, ר' [[נחמיה קפלון]], עורך, וסופר. | ||
*חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר. | *חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר. | ||
| − | *חתנו, ר' אהרן פורסט. | + | *חתנו, ר' אהרן פורסט, משפיע בתות"ל ק"ג. |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *'''היחידות הכללית הראשונה בחדר של הרבי''', | + | *ספר '''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]] וסיפור שליחותו בעיר, [[תשע"ב]] |
| + | *'''היחידות הכללית הראשונה בחדר של הרבי''', {{שבועון כפר חב"ד}} 1852 עמוד 42 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/658853/ לרגל ב' ניסן: גילויים וסיפורים חדשים מרוסטוב עם הרב קפלון] {{וידפו}} | *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/658853/ לרגל ב' ניסן: גילויים וסיפורים חדשים מרוסטוב עם הרב קפלון] {{וידפו}} | ||
| − | + | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קפלון, אלישיב}} | {{מיון רגיל:קפלון, אלישיב}} | ||
| שורה 53: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]] | [[קטגוריה:אישים בקריית גת]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]] | [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת קפלון]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | ||
גרסה מ־07:26, 23 בינואר 2024
הרב אלישיב הכהן קפלון (יליד שנת תשכ"ז, 1967) הינו סופר חסידי ומשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת. בעבר שימש כשליח הרבי ורבה הראשי של רוסטוב.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד באוסטרליה בכ"ט אדר ב' תשכ"ז לאביו ר' אורי קפלון ולאמו מרת עליגל בתו של הרב משה צבי סגל.
בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים.
בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים תשמ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד גליון בית חיינו בקיץ תשמ"ט על ידי הרב ברוך כהנא והרב יצחק ברנדלר סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר תשרי תנש"א כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה בקריית גת החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מבני ברק. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו בכפר חב"ד ושימש כעורך אחראי של הגליון.
בשנת תשמ"ח שימש כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בוסטון,
בקיץ תש"נ נשלח ע"י עזרת אחים לרוסיה שם פעל בשליחות יחד עם התמים חיים סלונים בחרקוב מג' מנחם אב תש"נ עד ז' תשרי תנש"א בארגון קעמפ, מסירת שיעורי יהדות, ועוד. ביום הנסיעה קיבלו מהרבי על ידי המזכיר הרב בנימין קליין 18 דולר (לכל אחד) "לצדקה שם" כשהרבי מוסר דרך המזכיר שיש להחליף את השטרות באופן חוקי[1].
עם פתיחת שערי מסך הברזל ברוסיה ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ברוסטוב.
במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון הק.ג.ב., בשנת תשנ"ז בשיתוף פעולה עם אגודת חב"ד במדינות חבר העמים, פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של אדמו"ר הרש"ב. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו"ר הרש"ב - 'בור על גבי בור'.
בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שבאוקראינה, ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה 'בית הר"מ' בנחלת הר חב"ד.
בשנת תשס"ו התמנה כמשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ועבר להתגורר בקהילת חב"ד המקומית.
במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי.
עלון אוצרות ליובאוויטש
עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו [2].
כותרים שערך
- אורו של משיח - לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בעניני גאולה ומשיח, ופרצת תשנ"ב
- מפתח ענינים - ספר המאמרים תרצ"א, קה"ת תשס"ו
- תקנות הרבי - לדורות תשע"ב
- בתוך הגולה - תולדות העיר רוסטוב, תשע"ב
- עת לדעת - תאריכים בדברי ימי חב"ד, קה"ת ארץ הקודש (עורך שותף)
- אלפון המושגים שלי - מושגי בסיס בהלכה, רשת אהלי יוסף יצחק, תשע"ו (עורך שותף)
- מעמד האשה בראיה היהודית - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית מעיינותיך תשע"ו
- היום יום לעם - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, תשפ"א
- ליובאוויטש - העיירה של חב"ד - תולדות העיירה ליובאוויטש (עורך וכותב).
משפחתו
- אחיו, ר' עוזי קפלון, שליח הרבי בעיר אילת ומנהל מוסדות חב"ד בעיר, וסופר חסידי.
- גיסו, הרב משה גרוזמן, משלוחי הרבי לראשון לציון ומשפיע בישיבת תורת אמת בירושלים, לשעבר משפיע בישיבת תומכי תמימים חולון.
- אחיו, ר' נחמיה קפלון, עורך, וסופר.
- חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר.
- חתנו, ר' אהרן פורסט, משפיע בתות"ל ק"ג.
לקריאה נוספת
- ספר בתוך הגולה - תולדות העיר רוסטוב וסיפור שליחותו בעיר, תשע"ב
- היחידות הכללית הראשונה בחדר של הרבי,
1852 עמוד 42
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ספר 'בתוך הגולה' ע' 317 . 'אוצרות ליובאוויטש' גליון 1
- ↑ העלונים אוצרות ליובאוויטש בעריכת הרב קפלון
