הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן יהודה לייב שטיינמן"
| שורה 48: | שורה 48: | ||
ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}. | ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}. | ||
| + | בי"ב אדר ב' [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינמן בפני (הרב יעקב חביב) על הרבי בתור "גאון הגאונים". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־17:20, 13 בדצמבר 2017
| אהרן יהודה לייב שטיינמן | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]הרב שטיינמן | |
| הרב שטיינמן, 'הראש ישיבה' | |
| לידה | י"ד חשוון תרע"ד |
| קמניץ, ליטא | |
| פטירה | כ"ד כסלו תשע"ח |
| ישראל | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | מנהיג דגל התורה |
| חיבוריו | אילת השחר |
הגאון הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (י"ד חשוון תרע"ד-כ"ד כסלו תשע"ח) היה יושב ראש מועצת דגל התורה, ועמד בראשות הישיבות 'אורחות תורה' ו'גאון יעקב', וכן כיהן כנשיא ארגון 'לב לאחים'.
לאורך שנותיו פעל לאחדות בתוך הציבור הליטאי, וכן פעל להסיר את המחיצות בין הציבור הליטאי וזרמים נוספים בציבור החרדי וביניהם בין הציבור הליטאי וחסידי חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בי"ד חשוון תרע"ד, בעיר בריסק לאביו הרב נח צבי. לפני שנות השואה נמלט לשווייץ שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.
בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי החזון איש לראש ישיבה בכפר סבא.
הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".
כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של יד לאחים. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב שלום דובער ליפשיץ הוא חסיד חב"ד.
בשנת תשמ"ט הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות נשיא ישראל ומנהיגו.[1].
בשנות תש"ס נסע פעמיים לחו"ל יחד עם האדמו"ר מגור למסע תרומות.
נפטר בכ"ד כסלו תשע"ח בגיל 104.
קשריו עם חב"ד
בשנת תשי"ב, לאחר שהוקם בכפר סבא בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק (על ידי ר' זלמן אבלסקי ור' זושא וילימובסקי), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.
כמו כן הרב שטיינמן עודד את ר' זלמן אבלסקי על שיעורי התניא שמסר בישיבתו.
בחשוון תשס"ט גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר בני ברק, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות[2] שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?[3]
באלול תשס"ט נפגש עם הרב משה יהודה לייב לנדא, שהזמינו לחתונת בנו[4].
בכ"ד טבת תש"ע חתם יחד עם הרב יוסף שלום אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[5]
בשנת תש"ע נפגש עם הרב יואל כהן.[6] ר' יואל העניק לו את הספר חסידות מבוארת. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן על פגישתו עם מי שידוע כחוזר של הרבי.
בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב משה לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים[7]. בי"ב אדר ב' תשע"א התבטא הרב שטיינמן בפני (הרב יעקב חביב) על הרבי בתור "גאון הגאונים".
קישורים חיצוניים
- הקלטה מפגישת הרב שטיינמן עם הרב יואל כהן
- דיווח על הפגישה בעיתון 'בקהילה'
- הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"
- גלריית תמונות מפגישת הרב יואל כהן עם הרב שטיינמן
הערות שוליים
- ↑ [1]
- ↑ הכוונה להמגיד ממזריטש.
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ אתר לדעת
- ↑ שטורעם
- ↑ לקריאת המכתב.
