חסידות סאטמר
חסידות סאטמאר, מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב זצ"ל, ובנו בעל הקדושת יוטם טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום זצ"ל.
החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי יואל טייטלבום, האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד הציונות. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מאדמו"ר הרש"ב, והמשך באדמו"ר הריי"צ והרבי, ששיטותיהם בענין הציונות, מדינת ישראל ואתחלתא דגאולה, היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת, כמפורט בערך יואל טייטלבום.
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי משה טייטלבום זצ"ל בעל הברך משה, ובנו של בעל העצי חיים, לממשיך הדרך, אם כי חלק גדול מהעדה לא קיבלו על עצמם את מרותו כל וכלל, ואף הקימו לעצמם רשת מוסדות בשם בני יואל. רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמאר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים, ורבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שבי"ב תמוז יזכיר את העניין.[1]
בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמאר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. החל מסוף שנת תשנ"ו החל לאבד את צלילות דעתו המליאה, עקב זקנותו המופלגת. בתחילת שנת תש"ס הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה במעמד בבית המדרש סאטמאר תוך כדי קריאת הכתב שהכינו לו מבעוד מועד. בשנת תשס"ב כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה. אם כי כל זאת, לטענת אנשי רבי אהרן, נעשה תחת איבוד זכרונו וצלילות דעתו, ותחת לחץ של אנשים ביתו, מקורבים של רבי יקותיאל יהודה.
יחסים מורכבים
בין חב"ד וסאטמר יחסים מורכבים ביותר. למרות היחס החם שהיה בין החסידויות, מפעם לפעם התפרצו מחלוקות עזות שהגיעו לאלימות חד-צדדית, בה חסידי סאטמר לא בחלו בכל דרך בכדי לפגוע בחב"ד.
בתקופת מבצע אנטבה היו חיכוכים, כמו כן בחודש טבת תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים. פעם קשקשו חסידי סאטמר על האוהל הק', ובפורים תשל"ז הכינו בובת שעווה בדמותו של הרבי ותלוה על העץ הסמוך ל770, ופרשיה כואבת נוספת היא הפגיעה האלימה ברב אברהם מענדל וכטר וכן גזיזת זקנו של הרב פנחס קארף.
בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך האדמו"ר בפעולות אלו.
כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר בערים מונרו וויליאמסבורג, וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה.
אחת מהסיבות לכך היא גם בגלל האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי אהרן טייטלבום המנהיג את החסידות בדרך תורנית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד.
גם האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבום אינו נלחם בחב"ד, ואף מבקר בבתי חב"ד. אם כי תקנות הרבי עומדות בעינן בשביל חששות של פיקוח נפש, גם בגלל שחלק הגדול של חסידי האדמו"ר רבי יואל לא המשיכו למרותם של אחיינו רבי משה ובניו, וגם בשביל שבקרב חסידי סאטמאר עצמם יש מיעוט הדוגל עדיין בשיטות של הידים ידי עשיו.
למרות זאת החיכוכים ממשיכים לעיתים רחוקות. בשנת תש"ע הותקפו תמימים על ידי אנשי סאטמאר.
בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.[2]
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ בראיון לשבועון כפר חב"ד גיליון י"ח אדר תש"ע.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
