עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
הרב

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), חבר הועד למען שלימות העם וראש מוסדות מקור חיים, הינו רב חשוב, מגיד שיעור בחסידות, ומחבר ספרים רבים.

נולד למשפחה לא דתית, וחזר בתשובה, נשא את ביתו של החסיד הרב חיים הלל אזימוב מפאריס שבצרפת.

ביוגרפיה

הרב אבן ישראל-שטיינזלץ נולד בירושלים בשנת תרצ"ז למשפחה שאינה שומרת מצוות בשם עדין שטיינזלץ. ובשנות העשרה שלו חזר בתשובה והחל ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והי' למקורבו של הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן.

לאחר מכן פנה ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770, וזכה לקירובים גדולים מהרבי.

לאחר מכן נקלע לצרפת, שם נוצר קשר בינו למשפחת ר' חיים הלל אזימוב, לאחר מספר חודשים נשתדך עם בתו, באותו זמן התגורר בישיבת תוכמי תמימים ברינואה וניהל דיונים רחבים עם ר' ניסן נמנוב. באותו זמן הוגדר על ידי הטיים מגזין כ"משכיל של פעם במילניום".

בשנת תש"כ מונה על ידי זלמן שז"ר לעמוד בראש חוגי חן למשנת חב"ד בביתו של שז"ר ע"ש הרב אברהם יהודה חן, בשנת תשכ"ג היה שותף בעריכת קובץ הקן.

בשנת תשכ"ה הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת נחלאות שבירושלים, והקדיש את עצמו לביאור ופירוש של התלמודים, במטרה להגישם לקורא הישראלי העכשווי. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ", מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות) נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד. בשנת תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.

בי' שבט תש"ל, במעמד סיום כתיבת ספר תורה של משיח, כובד בהוראת הרבי בכיבוד נדיר - הקראת פסוק. הרב אליהו סימפסון הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בשנת תשד"מ הקים בירושלים מוסד חינוכי בשם "מקור חיים" ובו תלמוד תורה (כיתות א-ח) לבנים, שבהמשך נוסף לו גם אגף לבנות (כיתות א-ה), ישיבה קטנה הממוקמת כיום בקיבוץ כפר עציון וישיבה גדולה בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג). ישיבה זו נסגרה לאחר כמה שנים.

בשנת 1988 הוענק לו פרס ישראל למדעי היהדות.

בשנת 1989, בסמוך לנפילת מסך הברזל, הקים את הישיבה הראשונה במוסקבה שזכתה להכרת שלטונות ברית המועצות.

בשנת 1991 שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראה של הרבי מליובאוויטש.

הרב אבן ישראל ידוע בעיקר בפירושו המונומנטלי לתלמוד, פירוש שנכנס לעולם הישיבות ולאקדמיה, ויש הרואים בו חובה בביתו של כל אדם המתעניין ביהדות ואינו מבין ארמית. כמו כן הוא כתב שורה ארוכה של ספרים הנוגעים לעולם היהדות ובעיקר לחסידות, ביניהם ביאור נרחב על ספר התניא. בעקבות פירושו לתלמוד יצאו מספר ביאורים דומים, כגון "שוטנשטיין", "חברותא", "מתיבתא" ו"ש"ס לובלין".

בשנת 2006 הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים.

בשנת תשס"ה (2005) נקשר שמו של הרב אבן ישראל, יחד עם עוד כמה רבנים (ביניהם הרבנים ישראל אריאל, יואל שוורץ, הפרופ' הלל ויס, מרדכי כסלו ועוד), ליוזמה של הסנהדרין המתחדשת. במסגרת יוזמה זו אף מונה הרב ל"נשיא הסנהדרין". הרב אבן ישראל רואה את הגוף החדש כגוף "עוברי", שמטרתו להוות בסיס לסנהדרין אמיתית בעתיד. להשקפתו זו יש המסכימים בקרב כמה מחברי ה"סנהדרין", אם כי יש (בעיקר ממקימיה) מתנגדים לה, הרואים בגוף זה כבר עכשיו סנהדרין לכל דבר. עם הזמן מעורבתו ופועלו של הרב בנעשה בסנהדרין ובנעשה בה הל×!

�ו והתמעטו עד שנפסקו כמעט כליל.

רבנותו, וההתנגדות לו בעולם הליטאי

הרב עדין שטיינזלץ הוא רב חסידי היונק את הלך-רוחו מגדולי החסידות, ובראשם אדמו"רי חב"ד והרבי מקוצק. יש מתלמידיו הרואים בו אדמו"ר ממש.

לרב שטיינזלץ היה קשר מיוחד מאוד עם הרבי האחרון מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. הוא היה בין היחידים שנכנסו אליו ל'יחידות' בשנותיו האחרונות, וזו הייתה אורכת שעות ארוכות, ולעתים אף לילות שלמים. מספר מכתבים ששלח הרבי אל הרב בהיותו צעיר מפורסמים בספר "אגרות קודש" של הרבי. הרבי הוא זה שהציע לרב לשנות את שם משפחתו שמשמעו בעברית "אבן-מלח", ל"אבן-ישראל". כמו כן, היה לרב קשר מיוחד גם עם האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, "הבית ישראל", ואת ביאורו למסכת פאה מן התלמוד הירושלמי, הכין לבקש×!

ª אחיו וממשיכו הרב שמחה בונים אלתר.

סדרת הרצאות ב"אוניברסיטה משודרת", שבהן התייחס בצורה ישירה ואנושית לדמויות התנ"ך, הקימו עליו את החרדים הליטאים ומנהיגם הרב שך. עיקר המחלוקת נבעה מהשוואתו את שמשון הגיבור להרקולס מן המיתולוגיה היוונית.

ביאור התלמוד שלו נבחן בשבע עיניים, והצורה המודרנית של התלמוד שהוציא לאור, שכללה עימוד מחודש שלו, כמו גם ביוגרפיות של אמוראים שבהם ניתנו להם תארים אנושיים, גרמו להחרמתו, והוצאתו מהישיבות והבתים החרדים הליטאים והוא נחשב אצלם כ"בל יראה ובל ימצא" [1].

במכתבו של הרב שך, הוא טען כי על ידי הלימוד של התלמוד המבואר "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד. עוד תקף את חיבוריו האחרים וטען "שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה" וכי הרב שטיינזלץ "מעז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם" ו"ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לבית המדרש".

מספריו

קובץ:Talmudadin.jpg
דף מתלמוד שטיינזלץ

כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית, סינית ועוד.

קישורים חיצוניים

תבנית:מיזמים


קישורים חיצונים

תבנית:ויקיפדיה

  1. התייחסות גדולי ישראל לרב שטיינזלץ, אתר כיפה, כ"ב ניסן ה´תשס"ז