הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים חרסון"
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]] | [[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]] | ||
| − | בעיר [[חרסון]] נפתחה מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]] בקיץ [[תרע"ז]], כשבהנהלת הישיבה עומדים הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] והרב [[אליעזר דבוסקין]]. כר"מ שימש שם הרב [[צבי גוטליב]]. | + | בעיר [[חרסון]] נפתחה מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]] בקיץ [[תרע"ז]], כשבהנהלת הישיבה עומדים הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] והרב [[אליעזר דבוסקין]], וכמשפיע שימשו הרב דבוסקי והרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. כר"מ שימש שם הרב [[צבי גוטליב]]. |
| + | |||
| + | בשלהי שנת [[תרע"ז]] הגיע הרב [[אליעזר דבוסקין]] לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, ומונה לראש הישיבה. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, [[משפיע]] ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר. | ||
בשנת [[תרע"ח]] נתווספה בישיבה קבוצה תלמידים מאלו שהועברו מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ביניהם: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | בשנת [[תרע"ח]] נתווספה בישיבה קבוצה תלמידים מאלו שהועברו מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ביניהם: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | ||
| שורה 10: | שורה 12: | ||
הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]]. | הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]]. | ||
| + | חודש לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] הגיעה הבשורה לחרסון. כשנודע הדבר לר' אליעזר דבוסקין, התעטף ביגון כבד. | ||
| + | בעקבות זאת סגר ר' אליעזר את הישיבה. | ||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ח]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ח]] | ||
גרסה מ־04:07, 6 בפברואר 2017
בעיר חרסון נפתחה מחלקה מישיבת תומכי תמימים בקיץ תרע"ז, כשבהנהלת הישיבה עומדים הרב אלכסנדר סענדר יודאסין והרב אליעזר דבוסקין, וכמשפיע שימשו הרב דבוסקי והרב יחזקאל הימלשטיין. כר"מ שימש שם הרב צבי גוטליב.
בשלהי שנת תרע"ז הגיע הרב אליעזר דבוסקין לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, ומונה לראש הישיבה. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, משפיע ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.
בשנת תרע"ח נתווספה בישיבה קבוצה תלמידים מאלו שהועברו מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ביניהם: ר' עזריאל זליג סלונים, הרב אליעזר ננס, הרב בצלאל וילשנסקי והרב מנחם מענדל רוזנמוטר.
קבוצה נוספת נתווספה בחורף תרע"ט מ"תלמידי השיעורים" שבישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג (בשנה זו הגיע גם הרב חיים מרדכי פרלוב לשמש כר"מ בישיבה), ובשלהי חורף תרפ"ט, כשנסגרה ישיבת תומכי תמימים פולוצק, הועברו תלמידיה לחרסון.
בשלהי אותה שנה, לאחר שגורשה ישיבת תומכי תמימים הומיל, הגיעה לחרסון קבוצה של עשרים תלמידים משם, כשבראם עומד הרב יחזקאל הימלשטיין, אך כעבור זמן הוכרחו לברוח אף משם.
הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' ישראל צ'רטוק, האחים בזפלוב (בניו של ר' יעקב מרדכי, רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' נטע הנזבורג, ר' אריה לייב ננס ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' אברהם יעקב שקליאר ור' משה חריטונוב.
חודש לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב הגיעה הבשורה לחרסון. כשנודע הדבר לר' אליעזר דבוסקין, התעטף ביגון כבד. בעקבות זאת סגר ר' אליעזר את הישיבה.
