הבדלים בין גרסאות בדף "אותיות האל"ף בי"ת"
| שורה 63: | שורה 63: | ||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10. | ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
===אות כ'=== | ===אות כ'=== | ||
| שורה 79: | שורה 73: | ||
האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]. היא אחת משלשת אותיות [[צלם]] המורים על המשכת המוחין ל[[זעיר אנפין]]. | האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]. היא אחת משלשת אותיות [[צלם]] המורים על המשכת המוחין ל[[זעיר אנפין]]. | ||
===אות מ'=== | ===אות מ'=== | ||
| + | |||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[מ]]}} | ||
האות מ' מורה על [[ספירת הבינה]] בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40. | האות מ' מורה על [[ספירת הבינה]] בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40. | ||
===אות נ'=== | ===אות נ'=== | ||
| + | |||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[נ]]}} | ||
האות נ' מורה על [[ספירת המלכות]] באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות. | האות נ' מורה על [[ספירת המלכות]] באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות. | ||
===האות ס'=== | ===האות ס'=== | ||
| + | |||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[ס]]}} | ||
האות ס' מורה על [[אמא]] המיוחדת עם [[אבא]] ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60. | האות ס' מורה על [[אמא]] המיוחדת עם [[אבא]] ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60. | ||
| + | ===האות ע'=== | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[ע]]}} | ||
| + | |||
| + | האות ע' מורה על [[מידת היסוד]] שיש לה שני צינורות לימין ולשמאל, מספרה היא 70. | ||
| + | ===האות פ'=== | ||
| + | האות פ' מורה על | ||
===האות צ'=== | ===האות צ'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[צ]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[צ]]}} | ||
האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]]. | האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]]. | ||
| + | ===האות ק'=== | ||
| + | |||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[ק]]}} | ||
| + | האות ק' היא אחת משלשת אותיות [[שקר]] ומורה על רגל ההוד היורדת לחיצונים ועולה לשרשה בקבלת שבת ונהפכת ל[[ה]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־03:21, 28 בספטמבר 2016
ערך זה עוסק באותיות האותיות הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים. בתורת החסידות תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות שמהות הנפש היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ללשון הקודש, שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מספירת המלכות שבעולם האצילות. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.
תוכן עניינים
מערכת האותיות
אות א'
| ערך מורחב – א |
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".
האות אלף רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם"[1].
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת לחכמה עילאה. אות "י" תחתונה הרומזת על חכמה תתאה ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ליראת שמים המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות בסדר השתלשלות מעולמות עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות צמצום ביניהם, המרומז באות "ו".
אות ב'
|
| ערך מורחב – ב |
אות בי"ת היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילא "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן ברכה. אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה[2]: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש.
אות ג'
|
| ערך מורחב – ג |
אות גימ"ל היא אות השלישית.
חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת המלכות הנקראת בשם "דל".
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.
אות ד'
|
| ערך מורחב – ד |
אות דל"ת היא אות הרביעית מבין אותיות של לשון הקודש.
חז"ל אמרו כי גימ"ל דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות גימ"ל מורה על ספירת היסוד המשפיעה לדל"ת המורה על ספירת המלכות.
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה יו"ד נעשית היא אות ה"א.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
אות ה'
|
| ערך מורחב – ה |
אות ה"א היא האות החמישי מבין האותיות של לשון הקודש. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א בגימטריא הוא חמש.
בשם הוי"ה שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת הבינה וספירת המלכות.
אות ו'
|
| ערך מורחב – ו |
אות וי"ו היא אות השישית מבין אותיות של לשון הקודש.
אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כיו"ד אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.
ערכה של אות וי"ו בגימטריא הוא שש, והיא מורה על ששת המידות. שאות זו היא אות השלישית בשם הוי"ה, וגם משום כך היא מורה על המידות.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
אות י'
|
| ערך מורחב – י |
אות יו"ד היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת החכמה. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.
היו"ד הינה גם הראשונה בשם הוי"ה ומרמזת על בחינת החכמה עילאה - חוכמה של עולם האצילות שממנה מתחיל סדר ההשתלשלות. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "נקודה" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק נקודה וקוץ מעליה.
האות יו"ד גם היא, יחד עם ה' עילאה נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.
אות כ'
|
| ערך מורחב – כ |
אות כ"ף היא אות האחת עשרה מבין אותיות של לשון הקודש. ערכה של כ"ף בגימטריא הוא עשרים.
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת הכתר. ובפרט כל כתר עליון, שהוא כתר של עולמות אבי"ע.
אות ל'
|
| ערך מורחב – ל |
האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד חכמה בינה דעת. היא אחת משלשת אותיות צלם המורים על המשכת המוחין לזעיר אנפין.
אות מ'
|
| ערך מורחב – מ |
האות מ' מורה על ספירת הבינה בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40.
אות נ'
|
| ערך מורחב – נ |
האות נ' מורה על ספירת המלכות באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות.
האות ס'
|
| ערך מורחב – ס |
האות ס' מורה על אמא המיוחדת עם אבא ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60.
האות ע'
|
| ערך מורחב – ע |
האות ע' מורה על מידת היסוד שיש לה שני צינורות לימין ולשמאל, מספרה היא 70.
האות פ'
האות פ' מורה על
האות צ'
|
| ערך מורחב – צ |
האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של אחור באחור.
האות ק'
|
| ערך מורחב – ק |
האות ק' היא אחת משלשת אותיות שקר ומורה על רגל ההוד היורדת לחיצונים ועולה לשרשה בקבלת שבת ונהפכת לה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יצחק גינזבורג, אותיות לשון הקדש.
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשנ"ב הסביר הרבי בשיחה שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - הקדוש ברוך הוא - יחדור בו בגלוי.
- ↑ פרק ד
