הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת אמור"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה ")
שורה 18: שורה 18:
 
*'''שביעי''' - התורה מפרטת את אופן הכנת "לחם הפנים" שהיה מונח על [[השולחן הטהור]] ב[[בית המקדש]] מידי [[ערב שבת]] קודש. בסיום הפרשה ישנו הסיפור של היהודי שקילל את ה', ומשפט המוות שנגזר עליו.
 
*'''שביעי''' - התורה מפרטת את אופן הכנת "לחם הפנים" שהיה מונח על [[השולחן הטהור]] ב[[בית המקדש]] מידי [[ערב שבת]] קודש. בסיום הפרשה ישנו הסיפור של היהודי שקילל את ה', ומשפט המוות שנגזר עליו.
  
 +
==בתורת החסידות==
 +
על הפסוק "ולחם גו' לא תאכלו גו' בכל מושבותיכם"{{הערה|כג, יד}} מקשה [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"ז עמ' 248 הע' 4 ;עמ' 251 הע' 17}}:
 +
בפירוש רש"י בפ' שלח {{הערה|טו, יח}} מביא הכלל
 +
ש"כל ביאות שבתורה . . אינה אלא לאחר
 +
ירושה וישיבה". ומכיון שנאמר כאן {{הערה|אמור
 +
כג, י}} "כי תבואו אל הארץ", הרי כבר יודעים
 +
שאיסור חדש נוהג רק "לאחר ירושה וישיבה",
 +
וא"כ, מדוע נאמר "בכל מושבותיכם"?
 +
ויש לומר, שתירץ [[רש"י]] קושיא זו בהוספת
 +
התיבות "משכבשו וחלקו":
 +
"לאחר ירושה וישיבה" אפשר לפרש גם
 +
לאחר ירושה וישיבה של שבט אחד, וממילא
 +
קס"ד, שהגם שהעומר הוא חובת צבור, מכל מקום,
 +
לאחר ירושה וישיבה של שבט אחד, אם קצרו
 +
תבואה, חל עליהם חיוב להביא "ראשית
 +
קצירכם אל הכהן".
 +
ולכן נאמר "בכל מושבותיכם" ללמדנו
 +
"שלא נצטוו על החדש" רק לאחרי "שכבשו
 +
וחלקו" - שהוא ירושה וישיבה של כל ישראל.
 
==קישורים חיצונים==
 
==קישורים חיצונים==
 
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=96 רעיונות לפרשת אמור] - {{חב"ד בישראל}}
 
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=96 רעיונות לפרשת אמור] - {{חב"ד בישראל}}
שורה 24: שורה 43:
 
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1535 קריאת התורה של פרשת אמור עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1535 קריאת התורה של פרשת אמור עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2073 הפטרת פרשת אמור עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2073 הפטרת פרשת אמור עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}}
 
+
{{הערות שוליים}}
 
{{פרשות השבוע}}
 
{{פרשות השבוע}}
 
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
 
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
 
[[קטגוריה:חומש ויקרא|8]]
 
[[קטגוריה:חומש ויקרא|8]]

גרסה מ־14:41, 15 בספטמבר 2020

פרשת אמור היא הפרשה השמינית בספר ויקרא (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק כ"ג).

הפרשה בקצרה

הקדמה: בפרשה הקודמת, פרשת קדושים, מסופר על ציווי ה' לבני ישראל להיות קדושים. בפרשתנו הקב"ה נותן לכהנים את הציוויים הפרטיים כיצד לקדש את עצמם מעל לשאר עם ישראל, כיון שהם נבחרו לשרת את השם בבית המקדש.

  • ראשון - כיצד על הכהנים להתנהג בחיי היום יום שלהם, כולל הציווי שאסור לכהן להיטמא בנגיעה באדם מת, למעט באם מדובר בקרובים מדרגא ראשונה. כמו כן, אסור לכהן להכנס תחת קורת גג אחת עם מת. לאחר מכן ממשיכה התורה בפירוט הדינים עם מי מותר לכהן להתחתן.
  • שני - התורה מונה את המומים שפוסלים כהן מלשרת בכהונה. כמו כן מפרטת התורה את המקרים והאפשרויות המטמאות את הכהנים, וכן את דרכי הטהרה על ידי טבילה במקווה (גם כיום, יהודים רבים נוהגים לטבול מידי יום במקוה קודם התפילה, כיון שהם רוצים להוסיף על עצמם קדושה יתירה). בסיום יש את ההלכות של אכילת מתנות כהונה שניתנו לכהן.
  • שלישי - פירוט הלכות הבאת קורבן על ידי יהודי מעם ישראל, כולל ההלכות הפוסלות בהמה מלקרב על גבי המזבח. בהמשך אוסרת התורה לסרס חיות, וכן האיסור לשחוט חיה ובנה ביום אחד.
  • שביעי - התורה מפרטת את אופן הכנת "לחם הפנים" שהיה מונח על השולחן הטהור בבית המקדש מידי ערב שבת קודש. בסיום הפרשה ישנו הסיפור של היהודי שקילל את ה', ומשפט המוות שנגזר עליו.

בתורת החסידות

על הפסוק "ולחם גו' לא תאכלו גו' בכל מושבותיכם"[1] מקשה הרבי מליובאוויטש[2]: בפירוש רש"י בפ' שלח [3] מביא הכלל ש"כל ביאות שבתורה . . אינה אלא לאחר ירושה וישיבה". ומכיון שנאמר כאן [4] "כי תבואו אל הארץ", הרי כבר יודעים שאיסור חדש נוהג רק "לאחר ירושה וישיבה", וא"כ, מדוע נאמר "בכל מושבותיכם"? ויש לומר, שתירץ רש"י קושיא זו בהוספת התיבות "משכבשו וחלקו": "לאחר ירושה וישיבה" אפשר לפרש גם לאחר ירושה וישיבה של שבט אחד, וממילא קס"ד, שהגם שהעומר הוא חובת צבור, מכל מקום, לאחר ירושה וישיבה של שבט אחד, אם קצרו תבואה, חל עליהם חיוב להביא "ראשית קצירכם אל הכהן". ולכן נאמר "בכל מושבותיכם" ללמדנו "שלא נצטוו על החדש" רק לאחרי "שכבשו וחלקו" - שהוא ירושה וישיבה של כל ישראל.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. כג, יד
  2. לקוטי שיחות חי"ז עמ' 248 הע' 4 ;עמ' 251 הע' 17
  3. טו, יח
  4. אמור כג, י