פרשת כי תצא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים (מפרק כ"א פסוק י' עד פרק כ"ה פסוק י"ט).

בסיום הפרשה בקריאת פרשת עמלק יש לקרוא את המילים "זכר עמלק" בצירי ("זֵכֶר") ובסגול ("זֶכֶר") ומקדימים את הצירי לסגול. יש לעשות כן הן בקריאה בעלית ה'שביעי' והן בקריאת המפטיר[1].

הפרשה בקצרה[עריכה]

הקדמה - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של מצוות השייכות למצבים שונים בחיי היהודי.

  • ראשון - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא למלחמה ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר מתנהג גונב, גוזל מתהולל ועוד.
  • שני - במקרה בו אדם רואה אבידה או בהמה של חברו שתועה בשדה, עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות "שילוח הקן", כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא חיים ארוכים.
  • שלישי - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש שעטנז (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים בבית דין יהודי, כיון שללא כך הנישואין הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.
  • רביעי - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון שהקב"ה נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.
  • חמישי - התורה מפרטת את הדינים לגירושים. ראשית כל יש צורך בגט כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושים של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.
  • שישי - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך השנה הראשונה לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים.
  • שביעי - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על על אחת משש מצוות: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על-פי ספר המנהגים, עמ' 32 ועמ' 73