פרשת אמור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת אמור היא הפרשה השמינית בספר ויקרא (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק כ"ג).

הפרשה בקצרה[עריכה]

הקדמה: בפרשה הקודמת, פרשת קדושים, מסופר על ציווי ה' לבני ישראל להיות קדושים. בפרשתנו הקב"ה נותן לכהנים את הציוויים הפרטיים כיצד לקדש את עצמם מעל לשאר עם ישראל, כיון שהם נבחרו לשרת את השם בבית המקדש.

  • ראשון - כיצד על הכהנים להתנהג בחיי היום יום שלהם, כולל הציווי שאסור לכהן להיטמא בנגיעה באדם מת, למעט באם מדובר בקרובים מדרגא ראשונה. כמו כן, אסור לכהן להכנס תחת קורת גג אחת עם מת. לאחר מכן ממשיכה התורה בפירוט הדינים עם מי מותר לכהן להתחתן.
  • שני - התורה מונה את המומים שפוסלים כהן מלשרת בכהונה. כמו כן מפרטת התורה את המקרים והאפשרויות המטמאות את הכהנים, וכן את דרכי הטהרה על ידי טבילה במקווה (גם כיום, יהודים רבים נוהגים לטבול מידי יום במקוה קודם התפילה, כיון שהם רוצים להוסיף על עצמם קדושה יתירה). בסיום יש את ההלכות של אכילת מתנות כהונה שניתנו לכהן.
  • שלישי - פירוט הלכות הבאת קורבן על ידי יהודי מעם ישראל, כולל ההלכות הפוסלות בהמה מלקרב על גבי המזבח. בהמשך אוסרת התורה לסרס חיות, וכן האיסור לשחוט חיה ובנה ביום אחד.
  • שביעי - התורה מפרטת את אופן הכנת "לחם הפנים" שהיה מונח על השולחן הטהור בבית המקדש מידי ערב שבת קודש. בסיום הפרשה ישנו הסיפור של היהודי שקילל את ה', ומשפט המוות שנגזר עליו.

קישורים חיצונים[עריכה]