הבדלים בין גרסאות בדף "דוד קיבמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(81 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
הרב דוד קיבמן. ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער.
+
[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודוקער]]
−
משנת תרע"א כיהן כרב בוויעטקא.  
+
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קיובמן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד הורודוקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.
  
−
הרבי הרש"ב אמר עליו שהוא בדרגת הבינוני שעליו מדובר בתניא. וכן אמר עליו שהיה כדאי לייסד תומכי תמימים רק בשבילו. בליובאוויטש וחייליה כתוב עליו כי עסק בתורה ועובד יומם ולילה, אמרו עליו שהוא בדרגת בינוני שבתניא.  
+
==הורודוק==
−
הי' חבר טוב עם ר' יצחק הורוויץ הי"ד המכונה בשם איצ'ע דער מתמיד.
+
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.
  
−
נפטר בט' ניסן תש"ג.
+
==תומכי תמימים==
 +
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.
 +
 
 +
==עובד ה' מופלא==
 +
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו.
 +
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.
 +
 
 +
==בינוני של תניא==
 +
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...
 +
 
 +
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].
 +
 
 +
==רבה של וויעטקא==
 +
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].
 +
 
 +
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.
 +
 
 +
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.
 +
 
 +
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.
 +
 
 +
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].
 +
 
 +
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].
 +
 
 +
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].
 +
 
 +
==משפחתו==
 +
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן, [[נחלת הר חב"ד]]
 +
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]
 +
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד
 +
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן
 +
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770
 +
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן
 +
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]
 +
*נכדתו גב' רייזל (רוזה) רעיית ר' [[צבי בורלא]]
 +
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]
 +
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]
 +
 
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]
 +
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/בינוני_כי_קרוב.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']
 +
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].
 +
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה
 +
 
 +
==קישורים חיצונים==
 +
*'''[https://col.org.il/news/144549  ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}
 +
*'''[https://chazak.co.il/product/בינוני/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''
 +
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 +
 
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 +
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 +
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 +
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]

גרסה אחרונה מ־00:08, 3 בינואר 2024

ר' דוד קיבמן - הורודוקער

הרב מנחם מענדל דוד[1] קיובמן (בכתיב אידי: קיעוומאן) מהורודוק הידוע בשם ר' דוד הורודוקער (לערך תרמ"ד – ט' ניסן תש"ג) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, רב בוויעטקא ומשפיע בכמה קהילות בברית המועצות ועובד ה' מופלא.

הורודוק[עריכה]

נולד לערך בשנת תרמ"ד בהורודוק[2], לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"[3]. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור[4].

תומכי תמימים[עריכה]

בשלהי שנת תרנ"ט נסע לליובאוויטש, ובתחילת שנת תר"ס התקבל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בעיירה[5]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד תורת הנגלה. הרבי הריי"צ, שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד חסידות בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות[6]. תקופה מסוימת למד גם בסניף הישיבה בהורודישץ[7].

עובד ה' מופלא[עריכה]

ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור עובד ה' מופלא. היו לו הידורים רבים בקיום המצוות. תפילתו הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה והרבי הרש"ב נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום הלוויה - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.

בינוני של תניא[עריכה]

הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "בינוני של התניא"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל מחשבה, דיבור, ומעשה שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד ובשילם הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...

היה חברו הטוב של ר' יצחק הורוויץ.

רבה של וויעטקא[עריכה]

בשנת עת"ר התחתן עם ביתו של ר' יצחק גרשון איטסון, ומשנת תרע"א כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת תרפ"ט.

בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר שוחט ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו לשון הרע, לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

נחשב למומחה בעניני איסור והיתר. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי הרמ"א". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה מתוועד בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

בשנת תרפ"ט עזב את העיר בעקבות רדיפות היבסקציה נגד רבנים. בשנת תר"צ הגיע להומיל, שם שהה עד שנת תרצ"ז, אז עבר לקורסק.

במלחמת העולם השנייה נמלט - כמו חסידים רבים - לסמרקנד, שם נפטר בט' ניסן תש"ג, בעיצומה של אפיית מצות לפסח.

תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור בחודש אדר תשפ"ג. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' שניאור זלמן ברגר. הספר קיבל את המלצתו של המשפיע הרב זלמן גופין.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ↑ או: דוד מנחם מענדל. ראה: בינוני, ע' 20 ובהע' 22.
  2. ↑ בטאון חב"ד, גל' 34–35, ע' 34; בינוני, ע' 20.
  3. ↑ בינוני, ע' 20-21.
  4. ↑ בינוני, ע' 22-23.
  5. ↑ בינוני, ע' 31 הע' 38. בבטאון חב"ד שם: תרנ"ט או תר"ס.
  6. ↑ בטאון חב"ד שם; בינוני, ע' 36.
  7. ↑ בינוני, ע' 39-40.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=דוד_קיבמן&oldid=650467"