חסידות קרלין

קובץ:קרלין 1.gif

רבי ישראל מסטולין

רבי אשר מסטולין

רבי יעקב חיים מדטרויט

רבי משה מסטולין

רבי מאיר פילטשיק שליח קרלין בסיום הרמב"ם

חסידות קרלין יסודה ברבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד המגיד ממעזריטש.

השתלשלות החסידות

רבי שלמה מקרלין, נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כאדמו"ר לחסידות קרלין עשרים שנה. בערוב ימיו נאלץ מפאת מחלוקת עם מתנגדיו לברוח לעיר לודמיר באוקראינה. ב-י"ז בתמוז ה'תקנ"ב נורה רבי שלמה מיריות של פלוגות קוזקים שערכו פרעות בעיר, וכעבור שישה ימים, בכ"ב בתמוז, נפטר מפצעיו. לפי המקובל אצל חסידי קרלין, היה ר' שלמה נשמת משיח בן יוסף, אשר על פי הזוהר אמור לההרג על קידוש השם ולהכין את העולם לביאת משיח בן דוד. על פי המסורת החסידית, ר' שלמה חזה את רציחתו עצמו, ודיבר על זה לפני כן.

רבי אשר מקרלין, בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי אשר הראשון את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה סטולין בדרום בלארוס, ובשנת תק"ע] שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו"רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-כ"ו בתשרי תקפ"ז].

את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי אברהם אלימלך מקרלין. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש לתורה ולפרקי אבות ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-י"ז בסיוון בשנת ה'תרל"ב.

לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי אשר פרלוב מסטולין שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת ה'תרל"ג ב-ט"ו באב. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינקוא רבי ישראל נפטר בראש השנה ה'תרפ"ב.

הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית.

רשימת בניו של הינוקא מסטולין לפי סדר גילם והמקומות בהם גרו:

• רבי אשר בעיירה סטולין (לא כיהן כאדמו"ר).
• רבי אהרן בעיר ורשה (לא כיהן כאדמו"ר, אף כי היו מספר חסידים שדבקו בו).
• רבי יעקב חיים כיהן כאדמו"ר בארצות הברית בעיר וויליאמסבורג והגלילות, וקבור בעיר דיטרויט.
• רבי משה כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין.
• רבי אברהם אלימלך כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין.
• רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק .

השואה והשפעתה על החסידות

לפני השואה היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, בצפת היה בית כנסת שאותו בנה הרב דוד בידרמן מלעלוב גם בעיר טבריה שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם בית כנסת ששימש מקודם לדירה להרב מנחם מנדל מויטבסק שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו בירושלים ותל אביב. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי אברהם אלימלך מקרלין, מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו ישיבות בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב יהושע השיל הלטובסקי כראש ישיבה, אולם בשנת ת"ש הוקם ישיבה שניה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב משה הולצברג (ראש פינה) לראש ישיבה, ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין.

בשואה נספו:

• רבי אשר ורבי משה בטבח שנערך ביהודי סטולין בערב ראש השנה. בשנים האחרונות הקימו החסידים מצבת זיכרון על אתר קבר האחים בסטולין.
• רבי אברהם אלימלך מקרלין בחודש חשון. חסידי קרלין מציינים את יום השנה בי"ד חשון, אך התאריך המדויק אינו ברור.
• רבי אהרן בורשא בחודש אב. גם כאן, החסידים מציינים את התאריך י"א באב, אבל אין תאריך ברור.

אחרי שארבעת האחים נספו בשואה, והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, נותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמורי קרלין יותר מחמשת אחיו.

רבי יוחנן נולד בסטולין. לאחר השואה עלה לארץ ישראל ב-כ"ג באייר ה'תש"ו. בשנת תש"ח (1948) עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. הוא רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת שתפעל תחת מרותו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "פאר ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.

בשנת תשי"ד ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר ראש השנה תשט"ו, אז שב לארצות הברית ונפטר שם בכ"א בכסלו תשט"ז (1955) והוא בן 56. רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה בארצות הברית ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים:

• רבי ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין.

• רבי יוחנן שוחט מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך שוחט מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו"רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו"ר, ונקרא בשם האדמו"ר מלוצק שבחסידות קרלין.

הרבי הריי"צ והינוקא מקרלין

ר' זעליג סלונים סיפר, שהיה באוטווצק אצל הרבי הריי"צ, וראה את אחד מבניו של הינוקא מקרלין (אדמו"ר ר' ישראל) מגיע לאדמו"ר הריי"צ. כאשר יצא מהיחידות, ביקש מאדמו"ר הריי"צ שיברך את חסידיו שבאו איתו.

כעבור כמה שנים שוב פגש ר' זעליג את האדמו"ר הנ"ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות אצל הרבי הריי"צ, וסיפר שלאחר הסתלקות הרבי הרש"ב נ"ע, אמר אביו הינוקא שיסעו לרבי הריי"צ, כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שפעם נסע הינוקא בעצמו להרים, וגם הרבי הריי"צ היה שם, וזה היה טרם נשיאותו. וכאשר ראה הינוקא את הדרת פניו של הרבי הריי"צ - נזדעזע כולו.

המשך השושלת

אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב, האדמו"ר מקרלין, התפלגה החסידות.

רוב החסידים פנו לנכדו של רבי יוחנן מקרלין, הוא רבי ברוך שוחט שליט"א, האדמו"ר מקרלין סטולין. בשנת תשמ"ח הוא היה בביקור אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית הצדקנית חיה מושקא ע"ה. תיאור הפגישה באתר הגאולה: הרבי פתח ואמר שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא ואמר שזו הפתיחה שלי. האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית ע"ה היתה. בתחילה כ"ק אדמו"ר שליט"א ענה לו שהוא לא רגיל לספור אבל היות ושאל אמר שבאדר היא תהי' בת פ"ז. הוא שאל ממה קרה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואח"כ שאל שוב והרבי אמר שזה הי' ענין פנימי, ובכלל ההסתלקות של צדיקים זה ענין פנימי למעלה וכו'.

שלוחו של האדמו"ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד סיום הרמב"ם תשס"ג.

בשנת תשס"ו בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של המשפיע ר' שמואל לויטין ע"ה שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד הרמב"ם הולך ומתחזק.

מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, “בכל זאת, על פי מה שנאמר ‘חבר אני לכל אשר יראוך’, מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור” .

פינסק קרלין

קבוצה מחסידי קרלין פרשה עם מינוי רבי ברוך, והכתירה לרבם את רבי משה מרדכי בידרמן מקרלין לעלוב. לאחר פטירתו הכתירו את רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין, ולאחר פטירתו את רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין.

לערכים מורחבים: שושלת פינסק קרלין, אהרן רוזנפלד, אריה רוזנפלד.

מקורות

בית משיח 598