הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות ברסלב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
{{חצרות}}
 
{{חצרות}}
 
[[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב]]
 
[[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב]]
[[קובץ:אודסר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל דב אודסר, מייסד קבוצת הנ נח]]
+
[[קובץ:אודסר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל דב אודסר, בעל הפיתקה]]
 
'''חסידות ברסלב''' נוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]].
 
'''חסידות ברסלב''' נוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]].
  

גרסה מ־13:23, 21 במאי 2010

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא
הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב
הרב ישראל דב אודסר, בעל הפיתקה

חסידות ברסלב נוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב.

רבי נחמן ייסד שיטה מיוחדת בעבודת השם, עליה יצאו חוצץ רבים מגדולי ישראל בדורו, כמו הסבא משפולי, אדמור"י צ'רנוביל, ובחסידיות רבות מקפידים שלא לעיין בספריו, כמו בחסידיות בעלזא, צ'רנוביל, באבוב, ועוד.

ממשיכו של רבי נחמן, שעל פי המקובל בברסלב - מונה על ידי רבי נחמן עצמו, הינו רבי נתן מברסלב, מח"ס ליקוטי הלכות, ועוד.

מנהיגי ברסלב המקובלים כיום, הינם: רבי יעקב מאיר שכטר, רבי משה שמואל קרמר, הרב גדליהו אהרן קניג (תרפ"א, - כ"ג בתמוז תש"ם) ובנו רבי אלעזר מרדכי קניג ועוד. ישנם מנהיגים נוספים שלהם שיטות מיוחדות, ונודו מהחסידות על ידי מנהיגי ברסלב, ביניהם נמנים הרב אליעזר ברלנד ראש ישיבת שובו בנים, ורבי אליעזר שלמה שיק שליט"א (מוהרא"ש), המתגורר כיום בבורו פארק, ולו מוסדות בעיר יבניאל, בית מדרש בעיר בורו פארק, ובשנים תשס"ט - תש"ע הוקמו ישיבה ותלמוד תורה בנשיאותו בויליאמסבורג.

התייחסות חסידות חב"ד לשיטת ברסלב

מיסודות שיטת החסידות, מיסודו של הבעל שם טוב, היא: עבודת ה' באמצעות הגברת אור - לימוד החסידות, כשהחושך נדחה ממילא. בשונה משיטת המוסר שעניינה הסברת שלילת הרע והתעסקות בזהירות מפניו, ובדומה לחסידות ברסלב שחלק מעבודת השם נכללת בהתעסקות ברע, המלחמה ביאוש, אמירת תיקון הכללי בכל יום - המתקן את כל הפגמים החמורים ומניעת חדשים.

כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן לליובאוויטש, הרבנית הצדקנית מרת רבקה קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים..." }

כאשר ניגשו גדולי ישראל לאדמו"ר הזקן בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם.

אודות התייחסותו של אדמו"ר הצמח צדק לחסידות זו, מסופר, כי עיירות קטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי הרב והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה חסיד ברסלב, לא חסיד ולא מתנגד, אלא חסיד ברלסב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: אמר: "ברסלב?! ליצנות!". [1] לפי גירסא אחרת הצ"צ ענה: ברסלב איז א דורש אל המתים.

התייחסויות הרבי

כאשר חסיד ברסלב עבר לפני הרבי בחלוקת הדולרים, וסיפר לרבי שהוא נוסע לארץ ישראל, קיבל דולר נוסף עם ההוראה לתתו לצדקה בארץ הקודש. כשסיפר לרבי שלראש השנה הוא יסע לאומן, הרבי שאל: "הא?" הוא חזר על דבריו, הפעם בקול וברור יותר, ושוב הרבי שאל: "הא?" משהשיב בשלישית והרבי בשלו: "הא?" - אמר לייבל גרונר לרבי שברסלב נוהגים ליסוע לראש השנה לאומן. הרבי עשה בידו הקדושה תנועת ביטול, ואמר לחסיד: "שמשיח צדקנו יבוא לפני ראש השנה ולא תצטרך ליסוע לשם!"

הרב שאר ישוב הכהן היה פעם אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"[2]

הערות שוליים

  1. לפי גירסא אחרת חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!"
  2. גליון התמים לחודש שבט ה'פרצת, מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב שלום בער ריככמן, מסופר בשם הרב דוד נחשון.