הבדלים בין גרסאות בדף "עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)"
מ (החלפת טקסט – "’" ב־"'") |
(הרחבה וקצת סדר) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים וראש ישיבת 'תְּקוֹעַ'. | הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים וראש ישיבת 'תְּקוֹעַ'. | ||
| − | == | + | == תולדות חייו == |
| − | + | נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] נישא לרעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]]. | |
| − | |||
| − | |||
| + | ===פעילות ציבורית=== | ||
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר". | ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר". | ||
| − | בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] | + | בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. |
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי. | בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי. | ||
| − | בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות | + | בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]]. |
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו מעביר הרב את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. | בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו מעביר הרב את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. | ||
| + | |||
| + | ===כתיבה והוצאה לאור=== | ||
| + | בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד|מנוקד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]) | ||
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי. | ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי. | ||
| − | לרב שטיינזלץ | + | בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי. |
| + | |||
| + | בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב"ד]]. | ||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
| שורה 50: | שורה 54: | ||
*כתבה על שיעורים של הרב [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34657 חב"ד אינפו] | *כתבה על שיעורים של הרב [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34657 חב"ד אינפו] | ||
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש] | *מכתב מ[[הרבי]], אל הרב [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש] | ||
| + | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | ||
| + | *צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' סיון תש"ע | ||
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}} | {{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}} | ||
| שורה 55: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם]] | [[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם]] | ||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]] | [[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]] | ||
| + | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
| + | [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]] | ||
| + | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
גרסה מ־01:06, 23 במאי 2014
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) הוא רב חסיד חב"ד, פילוסוף, מחבר ספרים וראש ישיבת 'תְּקוֹעַ'.
תולדות חייו
נולד בירושלים בשנת תרצ"ז למשפחה שאינה שומרת מצוות. בשנות העשרה שלו חזר בתשובה והיה למקורבם של הרב שלמה יוסף זווין והרב נחום שמריהו ששונקין. בשנת תש"כ מונה על ידי זלמן שז"ר לעמוד בראש חוגי חן למשנת חב"ד על שם הרב אברהם יהודה חן. בשנת תשכ"ג היה שותף בעריכת ספר הקן. בשנת תשכ"ה נישא לרעייתו, בתו של הרב חיים הלל אזימוב.
פעילות ציבורית
בי' בשבט שנת תש"ל, במעמד סיום כתיבת ספר תורה של משיח, כובד הרב שטיינזלץ בהוראת הרבי בהקראת פסוק. הרב אליהו סימפסון הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים.
בשנת תשמ"ד הקים בירושלים תלמוד תורה (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) וישיבה קטנה. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב שטיינזלץ היה גם ישיבה גדולה בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.
בשנת תשמ"ח הוענק לו פרס ישראל ליהדות. בשנת תשמ"ט הקים את ישיבת שמי"ר במוסקבה שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה בברית המועצות, לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני שמי"ר ועזרת אחים. בשנת תנש"א שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת הרבי. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מהרבי ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך חלוקות דולרים.
בשנת תש"ס הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת תשס"ו הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו מעביר הרב את שיעוריו בחסידות. בשנת תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.
כתיבה והוצאה לאור
בשנת תשכ"ה הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' בירושלים והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של התלמודים, במטרה להנגישם לדובר שפת העברית המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; מנוקד, פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים הארמיות של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות)
ביום א' בכסלו שנת תשע"א סיים את פרושו לתלמוד בבלי.
בשנת תשע"ג סיים את סדרת הביאורים שלו על ספר התניא, אותה החל להוציא לאור בשנת תשמ"ט. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור הליטאי ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו חסיד חב"ד.
מספריו
- תלמוד מבואר, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ" - ניקוד וביאור התלמוד בבלי ומסכת פאה בתלמוד הירושלמי.
- ביאור על ספר התניא - ביאור על הספר הבסיסי של חסידות חב"ד בשמונה כרכים.
- אישים בתלמוד, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- דמויות מן המקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- נשים במקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- אשת חיל - אלבום, הוצאה לאור: מילתא
- הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
- הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
- התלמוד לכל, הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
- מדריך לתלמוד, הוצאה לאור: כתר
- ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן עם פירוש
- שלושה עשר עלי השושנה - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
- הבן יקיר לי - לקט שיחות ומאמרים על העם היהודי.
- חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
- אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
- ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
- יצא סוד שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
- תהילים עם הארות - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית, סינית ועוד.
קישורים חיצוניים
- "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ
- הבלוג של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
- Aleph society
- שיעורי הרב עדין אבן ישראל מאתר ישיבת בית אל
- כתבה על שיעורים של הרב חב"ד אינפו
- מכתב מהרבי, אל הרב אגרות קודש
- נושא מתומצת - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- צור ארליך, הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא - בתוך עיתון מקור ראשון
ט' סיון תש"ע
