הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות סאטמר"
מ (עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]] | [[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]] | ||
[[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר]] | [[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר]] | ||
| − | '''חסידות סאטמאר''', מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב | + | '''חסידות סאטמאר''', מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב, ובנו בעל הקדושת יום טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום. |
החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], והמשך ב[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>. | החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], והמשך ב[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>. | ||
| − | + | לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק אחר של חסידי סטמר לא קיבלו את מרותו והם הקימו רשת מוסדות בשם 'בני יואל'. | |
| − | לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] | ||
| − | + | רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שב[[י"ב בתמוז]] יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF> | |
| − | + | בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. ססוף שנת [[תשנ"ו]] חלה ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה. | |
| − | בין חב"ד | + | בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים. |
| − | + | כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסטמר. האדמו"רים החדשים של סטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], נחשבים לידידי חב"ד והאחרון אף ביקר בבית חב"ד. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד | ||
| − | |||
| − | האדמו"רים החדשים, | ||
| − | |||
| − | |||
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF> | בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF> | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| − | [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 ידיעה | + | [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 ידיעה רבנים חב"דיים מבקרים אצל אדמו"רי החסידות] - {{אינפו}} |
== ראו עוד == | == ראו עוד == | ||
| − | |||
*[[יואל טייטלבום]] | *[[יואל טייטלבום]] | ||
*[[אהרן טייטלבום]] | *[[אהרן טייטלבום]] | ||
| שורה 44: | שורה 26: | ||
*[[מונרו]] | *[[מונרו]] | ||
*[[ויליאמסבורג]] | *[[ויליאמסבורג]] | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
| + | {{ערך חסר}} | ||
[[קטגוריה:חצרות]] | [[קטגוריה:חצרות]] | ||
גרסה מ־14:53, 15 באפריל 2011
חסידות סאטמאר, מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב, ובנו בעל הקדושת יום טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום.
החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי יואל טייטלבום, האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד הציונות. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מאדמו"ר הרש"ב, והמשך באדמו"ר הריי"צ והרבי, ששיטותיהם בענין הציונות, מדינת ישראל ואתחלתא דגאולה, היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת[1].
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי משה טייטלבום לממשיך הדרך. חלק אחר של חסידי סטמר לא קיבלו את מרותו והם הקימו רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.
רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שבי"ב בתמוז יזכיר את העניין.[2]
בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. ססוף שנת תשנ"ו חלה ובתחילת שנת תש"ס הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת תשס"ב כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה.
בתקופת מבצע אנטבה היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסטמר, סביב הגדרת המבצע. בחודש טבת שנת תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים ופעם קשקשו חסידי סאטמר על האוהל. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של אדמו"ר הריי"צ[דרוש מקור]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר[דרוש מקור]. הרב אברהם מענדל וכטר, שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב פנחס קארף שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.
כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסטמר. האדמו"רים החדשים של סטמר, רבי אהרן טייטלבום ורבי יקותיאל יהודה טייטלבום, נחשבים לידידי חב"ד והאחרון אף ביקר בבית חב"ד.
בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.[3]
קישורים חיצוניים
ידיעה רבנים חב"דיים מבקרים אצל אדמו"רי החסידות - 
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ כמפורט בערך יואל טייטלבום.
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ בראיון לשבועון כפר חב"ד גיליון י"ח אדר תש"ע.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
