משתמש:כתית למאור/שמש בגבעון דום

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמש בגבעון דום הוא כינויו של הנס שהתרחש על ידי יהושע בן נון במהלך מלחמת מלכי הדרום שארעה ביום שישי ג' בתמוז בשנת ב'תפ"ח[1]. שמו נגזר מאמירתו של יהושע "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן"; הנס בוצע בעצירת המיידית של השמש והירח ממהלכם.

רקע[עריכה]

לאחר שהגבעונים כרתו ברית עם בני ישראל, מלך ירושלים יצא למלחמה יחד עם עוד מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון נגד הגבעונים. יהושע ובני ישראל שנחלצו לעזרתם הביסו אותם והרגו את המלכים. במהלך המרדף אחרי צבאות המלכים שנסוגו ארע הנס בכך שיהושע גרם שהשמש והירח (ושאר גרמי השמים[2]) נעצרו במקומותיהם, בכדי שבני ישראל יוכלו לסיים את המלחמה בטרם תשקע השמש.

תיאור הנס[עריכה]

י.png אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל:
שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!
וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו. הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו - לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל
י.png
ספר יהושע פרק י, פסוקים יב-יד

משך הנס[עריכה]

חז"ל חלקו בפרשנות של הפסוק "וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים", כמה זמן הוא ה"יום תמים" שבו נמשך הנס? וכתוצאה מכך כמה זמן נמשך אותו יום[3]:

  • רבי יהושע בן לוי - עשרים וארבעה שעות נמשך היום: השמש עצרה בחצות (לאחר 6 שעות) ל-6 שעות, ואחר כך לפני שקיעה (לאחר 6 שעות) לעוד 6 שעות. גירסה אחרת: השמש עצרה בכל פעם ל-12 שעות, והיום נמשך 36 שעות.
  • רבי אלעזר - שלשים ושש שעות נמשך היום: השמש עצרה בחצות (לאחר 6 שעות) ל-12 שעות, ואחר כך לפני שקיעה (לאחר 6 שעות) לעוד 12 שעות. גירסה אחרת: השמש עצרה קודם שקיעה ל-24 שעות, והיום נמשך 48 שעות.
  • רבי שמואל בר נחמני אמר: ארבעים ושמונה שעות נמשך היום: השמש עצרה בחצות (לאחר 6 שעות) ל-12 שעות, ואחר כך לפני שקיעה (לאחר 6 שעות) לעוד 24 שעות. גירסה אחרת: גם בחצות השמש עצרה ל-24 שעות, והיום נמשך 60 שעות.

בפרקי דרבי אליעזר[4] מובא: "שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל. וערב שבת היתה, וראה יהושע בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת. ועוד שראה חרטומים האמוריים כובשים במזלות באים על ישראל ... פשט ידו לאור השמש ולאור הירח ולאור הכוכבים, והזכיר עליהם את השם, ועמדו כל אחד ואחד שלשים ושש שעות עד מוצאי שבת".

אופן הנס[עריכה]

במדרש מובא[5] שקודם בריאת העולם התנה הקב"ה עם הבריאה שתאפשר לניסים שייעשו על ידי הצדיקים להתבצע, ואחד מהם הוא: "צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע".

כאשר יהושע בא לעצור את השמש ממהלכה, היא התנגדה באומרה: מאז שנברא העולם היא מקלסת ומשבחת את ה', כמו שכתוב "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'"[6], וכל זמן שהיא אומרת שירה לה' היא הולכת, ואם היא תעצור - היא לא תאמר שירה, ולזאת היא לא תוכל להסכים. יהושע אמר לה שתשתוק, והיא טענה שהיא נבראה לפניו (לפני האדם) ביום הרביעי. יהושע ענה לה שבן חורין קטן עדיף מעבד זקן, וכן שהיא השתחוותה ליוסף - סבו. ובנוגע לשאלתה מי יאמר שירה, אמר יהושע שהוא יאמר[7]. ואכן דבריו "אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה'" הם השירה העשירית בין עשרת השירות[8].

במפרשי

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. סדר עולם רבא פרק יא.
  2. ראה בהמשך.
  3. מסכת עבודה זרה דף כה, עמוד א.
  4. פרק נב.
  5. בראשית רבה, פרשת בראשית פרשה ה, ה.
  6. ספר תהלים קיג, ג.
  7. מדרש תנחומא פרשת אחרי מות פ' יד. קהלת רבה פרשה ג.
  8. מדרש תנחומא פרשת בשלח פ' י.
מאורעות ספר יהושע
מרגלי יהושעהכניסה הראשונה לארץמעמד הברכות והקללותפסח גלגלכיבוש יריחוכיבוש העיהברית עם הגבעוניםמלחמת מלכי הדרוםשמש בגבעון דוםמלחמת מלכי הצפוןחלוקת הארץ בימי יהושעפטירת יהושע