מאיר אבצן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מאיר אבצן

החסיד ר' מאיר אבצן (ח' טבת תרס"ט-א' כסלו תשס"ב) היה חסיד, בוגר ישיבות תומכי תמימים, שימש כשד"ר אדמו"ר הריי"צ ברוסיה ופעל למען הפצת היהדות בדטרויט.

תולדות חיים[עריכה]

שנות צעירותו[עריכה]

ר' מאיר נולד לאביו ר' גרשון ולאמו אסתר בעיירה מיראגראד ברוסיה, בח' טבת תרס"ט.

כשהיה ילד קטן, פרצה מלחמת העולם הראשונה. אחת הפצצות בהפגזות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו והוא בתוכם. לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרב יונה כהן.

ר' יונה כהן הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים. לאחר מכן, המשיך ר' מאיר את לימודיו בתומכי תמימים חרקוב, ולאחר סגירתה עבר לתומכי תמימים נעוול.

פעילותו ברוסיה[עריכה]

בצעירותו

לאחר שהיבסקציה הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של הרבי הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' ישראל נח בליניצקי.

לאחר שעזב הרבי הריי"צ את רוסיה בכ"ד תשרי תרפ"ח, נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב יעקב מסקאליק (זוראוויטשער) והרב אברהם דרייזין (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.

באלול תרצ"ה, בגל המעצרים הגדול הראשון שערך הנ.ק. וו. ד כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, אך למרות זאת ר' מאיר שתק ולא סיפר להם דבר[1] בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.

בכתב האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה[2] בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן.

היציאה מרוסיה[עריכה]

בשנת תש"ו, ביציאת לבוב המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיענא, בתו של הרב יהודה לייב קרסיק. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי, מצויין שם זה בראש העמוד.

לאחר מכן המשיך ר' מאיר לצרפת, שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.

בשנת תשי"ד, הצליח ר' מאיר להגיע לארצות הברית, ובהוראת הרבי התיישב בעיר דטרויט והחל בהפצת יהדות בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.

ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ליחידות בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.

הפעילות בארצות הברית[עריכה]

בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ-55 מטר רבוע. הוא השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.

כחלק מפעילותו, דאג ר' מאיר במשך השנים לרבים מיוצאי רוסיה שיעשו ברית מילה, ודאג עבורם לאוכל כשר, פעילויות בחגים, סעודות וכדומה.

בשנת תשמ"ו, כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, קראון הייטס, ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-770.

פרסום משיח[עריכה]

בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע השד"ר ר' משה דובינסקי לדטרויט במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד המתנגדים שיעזור לו באיסוף הכספים על ידי נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור לניו יורק, ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא משיח.

מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר לניו יורק, נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].

פטירתו[עריכה]

בשנת תשס"ב, בכ"ט חשוון, הובהל ר' מאיר לבית רפואה לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו על ידי הסופר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר בשבועון בית משיח גליון 561.
  2. בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' שלמה מטוסוב.