קריאת שמע קטנה

קריאת שמע 'קטנה' (הקרויה פעמים רבות על שם הקטע המקדים לה, לעולם יהא אדם), הינו קטע תפילה הנאמר ביחידות כהקדמה לתפילת שחרית בציבור, לאחר ברכות השחר, וקודם פרשת הקרבנות.

הטעם שהיא נקראת 'קריאה שמע קטנה' היא מכיון שבנוסח התפילה נקבע לומר רק את הפרשיה הראשונה מתוך שלושת הפרשיות של קריאת שמע. עם זאת, ישנם מספר טעמים הלכתיים לומר כבר בשלב זה את כל שלושת הפרשיות, ויש אף חסידים הנוהגים לעשות זאת כשהם לבושים בתפילין.

היסטוריה

נוסח התפילה מופיע בחלקו כבר בתנא דבי אליהו רבא, ובפירוט יותר בסידור רב עמרם גאון, וכך מופיע גם בסדר התפילות של הרמב"ם.

במשך הדורות היו מגדולי ישראל שכתבו להשמיט את המשפט הפותח 'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר', כיון שעל האדם להיות ירא שמים גם בגלוי, ולהתחיל את הקטע מ'רבון כל העולמים', אך למנהגנו אומרים את הקטע כולו, החל מ'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר'.

המשכה של התפילה, 'רבון כל העולמים לא על צדקותינו...' לקוחה מתפילת רבי יוחנן שנהג לאומרה לאחר תפילתו ביום הכיפורים.

הטעם לאמירת קריאת שמע קטנה

בטעם שנקע לומר קריאת שמע קטנה, ובטעם הנוהגים לומר את קריאת שמע כולה, מופיעים בספרי ההלכה והמנהג מספר הסברים שונים:

• בשעת השמד היתה גזירה שלא יקראו קריאת שמע בציבור, ולכן קבעו לומר זאת ביחיד קודם התפילה.
• באם חושש שמא יאחר את זמן קריאת שמע בתפילתו.
• אם רוצה לאכול ולשתות קודם התפילה, שיקבל עליו קודם עול מלכות שמים ויקיים מצוות קריאת שמע.
• מנהג חסידים, להוסיף בקבלת עול, שזהו תוכן ענינה של קריאת שמע.

מנהגים

בלקוטי שיחות מובא דברי הרבי, אשר אדמו"ר הרש"ב נהג לקרוא קריאת שמע זו עם תפילין, ולאחר מכן היה חולץ אותם, מתכונן לתפילה, ומניח שוב תפילין לצורך התפילה.

עם זאת, ביאר הרבי את העובדה שבפועל אנו רואים כי מנהגם של חסידים שקורין קריאת שמע קטנה בלא תפילין, כיון שהפירוש של הקורא ק"ש בלא תפילין שנחשב כעדות שקר, הוא למי שאינו מניח תפילין כלל, אך כאשר אינו מניח תפילין בשעת קריאת שמע, אלא לאחרי זה ודאי לא חשיב עדות שקר.

הנוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות בקריאת שמע קטנה, כופלים גם ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת".

בפנימיות התורה

בתורת החסידות מוסבר כי בשונה מקריאת שמע הנאמרת בתוך סדר התפילה שענינה הוא קבלת עול מלכות שמים עמוקה, ב'קריאת שמע קטנה' נמצא האדם עדיין ב'מוחין דקטנות', כיון שעדיין לא התבונן באריכות בגדלות השם, ולא עורר בעצמו אהבה גלויה או יראה עמוקה, ובשל כך התוכן של קריאת שמע זו היא שמחה פשוטה, אמונה פשוטה וקבלת עול פשוטה, הנובעות כולם מעצם העובדה וההכרה בכך שה' יתברך הוא אחד, ואין עוד שום מציאות אחרת מלבדו, ואם כך לא יכול להיות שום דבר שיפריע לנו באמת בעבודת ה'.

וכדברי אדמו"ר הזקן בפרק ל"ג בתניא על קטע תפילה זה: "כשיהיה ליבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה כאילו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה, והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות, הרי בכוח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצוות מבית ומחוץ".

וזהו הטעם שמיד אחרי קריאת שמע קטנה, אנו אומרים בשמחה גדולה "אשרינו מה טוב חלקנו", כשאנו שמחים בשמחה העצומה על הזכות הגדולה שיש לנו 'לארח' את ה' בקביעות בתוך הבית שלנו והגשמיות שלנו.

ראו גם

• ניגון אשרינו מה טוב חלקנו - מילים הלקוחות מתוך קטעי התפילה של קריאת שמע קטנה

לקריאה נוספת

• קריאת שמע של שחרית, בתוך עלון 'שונה הלכות' 602 קרח תשפ"ב, עמוד 4

קישורים חיצוניים

• הרב ניסן מינדל, קריאת שמע קטנה מתוך הספר ואני תפילתי ח"א עמ' 38 ואילך
• הרב משה שילת, בסולם התפילה - ברכות השחר, קרבנות תבנית:מעיינותיך
• הרב שבתי יונה פרידמן, קריאת שמע קטנה על תנאי, בתוך גליון התקשרות
• הרב מאיר ערד, [haleluya.co.il/ואני-תפילתי-פרק-17-הרב-מאיר-ערד-קריאת-שמע/ ואני תפילתי - פרק 17, קריאת שמע קטנה]
• הרב יהודה לייב גרונר, קריאת שמע קטנה בלא תפילין, הערות וביאורים
• קריאת שמע בלא תפילין, הפולמוס סביב המנהג החסידי, בתוך 'המבשר תורני' פרשת בלק תשפ"ב עמוד 18