ישראל הרשקוביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל הרשקוביץ

שליח הרבי, רב קהילת חב"ד ויו"ר המוסדות באופקים.
לידה כ"ב סיון תש"כ
ראשון לציון
מקום פעילות אופקים
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים מרבני מכון הלכה חב"ד.
רבותיו הרבי מליובאוויטש
הרב הרשקוביץ עובר אצל הרבי מלך המשיח. למטה: בית חב"ד באופקים
הרב הרשקוביץ נואם בכינוס השלוחים העולמי (תשע"ג)

הרב ישראל הרשקוביץ (יליד שנת תש"כ, 1960) הינו שליח הרבי, רב קהילת חב"ד ויו"ר המוסדות באופקים ומרבני מכון הלכה חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ב סיון תש"כ בעיר ראשון לציון לאביו הרב אברהם יעקב הרשקוביץ מנהל בית ספר חב"ד, בזרנוגה רחובות ולאמו מרת טובה יפה ברכה. בגיל 3 עבר לבני ברק, שם למד בחדר חב"ד מיד עם פתיחתו, כאשר מנהל החדר היה הרב לייבל זלמנוב. (באותה תקופה למדו עימו הילדים (כיום הרבנים): זלמן לנדא, אייזיק לנדא, חיים שלמה דיסקין, ועוד).

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, ולאחריה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובשנת תש"מ נמנה עם קבוצת הבחורים השלישית שנשלחה להקים ולבסס את ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. בשנת תשמ"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר שהוסמך לרבנות וחזר ארצה, נשא את רעייתו שרה, בת הרב אברהם דונין שליח הרבי במושב מיטב שבחבל תענך.

הרב הרשקוביץ נואם בכינוס השלוחים העולמי (תשע"ט)

שנה לאחר מכן בחודש ניסן לאחר שקיבל את ברכת הרבי לשליחות פנה לאגו"ח[דרושה הבהרה] לקבל הצעת מקום לשליחות. מספר מקומות הוצעו אך לאחר בדיקה ומחשבה הוחלט לצאת לאופקים.

בחודש מנחם אב של שנת תשד"מ נשלח על ידי הרבי לאופקים וייסד את קהילת חב"ד המקומית, והחל לפעול להפצת תורה ויהדות בין תושבי העיר.

מארח בביתו את ראש העיר אופקים מר איציק דנינו משמאל הרב שניאור קעניג

השליחות באופקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים הפעילות צברה תאוצה והרב הרשקוביץ הביא תחתיו שלוחים נוספים והקים אימפריה חב"דית בעיר, ועל מוסדותיו נמנים: בית חב"ד המשרת את תושבי העיר לכל אורך שעות היום, בית כנסת חב"ד בנוסח האריז"ל, שבעה גני ילדים, בית ספר לבנות, תלמוד תורה חב"די, ובית התבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים. בסך הכל מתחנכים במוסדות שבאחריותו כתשע מאות ילדים.

בשנת תשמ"ח החלו גורמים שונים להתנכל לפעילות בית חב"ד, והרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות הרב יוסף יצחק אהרונוב האם להריץ רשימה עצמאית שתתמוך בפעילות החב"דית בעיר. כמענה על השאלה השיב הרבי שהדבר שייך לראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, ואינו שייך כלל לפעולות של צעירי אגודת חב"ד. ואכן פנה הרב הרשקוביץ לראשי עסקני חב"ד ובאסיפה שהתקיימה בכפר חב"ד השתתפו הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד, הרב שמואל חפר מנהל מכללת בית רבקה, הרב נחום כהן נציג צא"ח והרב מאיר פריימן מנהל רשת חב"ד. הכרעת הנוכחים באסיפה הייתה: שלאור המצב הנוכחי, נותנים רשות לרב הרשקוביץ ולמעשה לחב"ד אופקים - להריץ רשימה שתתמודד על חברות במועצת העיר (אך מפני קוצר הזמן שנשאר עד הבחירות, המליצו שבשלב זה חב"ד תתמוך באותה מפלגה שתתחייב לייצג את חב"ד במועצת העיר).

הרב הרשקוביץ אמר אז, שדברים של הרבי לא הולכים ח"ו לשווא, ואם אסיפת עסקני חב"ד שישבו בהוראת הרבי החליטו שחב"ד תריץ רשימה למועצת העיר בשם חב"ד, הרי בוודאי בע"ה יגיע הזמן שחב"ד אופקים יעשו זאת.

הרב ישראל הרשקוביץ

בי"א ניסן תשס"ג מונה כרב קהילת חב"ד בעיר[1].

בכ"ט סיון תשע"א נפטרה בטרם עת בתו חיה מושקא בת העשרים ושתיים[2], והרב הרשקוביץ החליט למנף את השכול והיגון לפעילות ועשייה, ורתם את בית חב"ד שבהנהלתו לייסוד מדרשייה לנערות שנקראה על שם בתו, ופתיחה של מבצע ארצי לבנות חב"ד ברחבי הארץ לעילוי נשמתה[3].

בחודש אב של אותה שנה, הצליח הרב הרשקוביץ להתגבר על הקשיים הבירוקרטיים, והודיע על הקמת בניין העתק שיוקם בעיר בדוגמת בית רבינו שבבבל - 770[4].

הרב הרשקוביץ במעמד הענקת אות יקיר העיר מפתיע את ראש העיר בהענקת תעודת יקיר התושבים

בכ"א חשון תשע"ג קיבל את תואר 'יקיר העיר אופקים' והמעמד נחנך בטקס רב רושם[5].

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת תשע"ד נוצר קשר קרוב בינו לבין מר איציק דנינו שהתמודד על ראשות העירייה, והרב הרשקוביץ השפיע עליו לכתוב לרבי. לאחר הנצחון בבחירות בהם גבר דנינו על שאר המתמודדים בהפרש ניכר, צעדו הראשון היה להגיע לביתו של הרב הרשקוביץ להודות לו על הנס, ולהבטיח שיתוף פעולה וסיוע למוסדות חב"ד בעיר[6].

בשנת תשע"ו הצטרף לרבני מכון הלכה - חב"ד.

במהלך מלחמת חרבות ברזל פעל רבות לטובת תושבי עירו ונפגעי המלחמה, דבר שזכה לחשיפה תקשורתית באמצעות כלי התקשורת בארץ.

בשנת תשפ"ד התקיימה הכנסת ספר תורה ל770 בעיר במהלכו התקיימה גם חנוכת הבית של בניין 770.

המוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנים ההקמה והתחזוק של המוסדות היתה כרוכה בקשיים רבים ועם הצטרפות מספר שלוחים הוקמו מספר מוסדות באופקים בראשותו:

  • בית חב"ד המרכזי - בניהול הרב שניאור זלמן קעניג
  • 5 גנים - בניהול הרב אבנר אמיתי
  • 3 מעונות - בניהול הרב אבנר אמיתי
  • בית התבשיל - בניהול הרב שניאור זלמן קעניג
  • בית הספר חב"ד בנות
  • תלמוד תורה חב"ד בנים
  • בית כנסת חב"ד אופקים

כמו כן ברבות השנים נפתחו מספר בתי חב"ד בשכונות שבראשם בית חב"ד המרכזי.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו וגיסו

בניו וחתניו

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

טורי דעה ומכתבים
נאומים

הערות שוליים