שלום דובער וולפא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־11:20, 30 באוקטובר 2024 מאת חבדניק 111 (שיחה | תרומות) (ניסוח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלום דובער וולפא
לידה תש"ח
מקום מגורים ביתר עילית
השתייכות חב"ד
תחומי עיסוק מרבני חב"ד בארץ הקודש, ראש מכון הרמב"ם השלם
תפקידים נוספים יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', המטה העולמי להצלת העם והארץ ומראשי הפעילים בחב"ד למען שלימות הארץ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא נולד בי"א באדר א' שנת תש"ח (1948) בירושלים לרב יצחק זאב וולפא (מצאצאי הגר"א) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' עזריאל זעליג סלונים) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד בתומכי תמימים כפר חב"ד ולמד אצל המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה וב'קבוצה' תשכ"ו בתומכי תמימים המרכזית 770.

על פי הוראת הרבי, עבר לאחר נישואיו להתגורר בקריית גת וניהל בה את ישיבת חב"ד קריית גת, ועם השנים שידרג את מעמד הישיבה וההצלחה גרמה לנהירת תמימים לישיבה המוצלחת.

כדי לקדם את המוסדות הקים רשימה חב"דית לעירייה והרב וולפא ור' חיים שלום נכנסו לכהן כחברי עירייה מטעם חב"ד.

בשנת תשנ"ב תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה. בשנת תש"ע עבר לגור בביתר עילית על מנת לחזק את ישובי יהודה ושומרון ולנהל מקרוב את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".

פעילותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא מקבל כוס של ברכה מהרבי

בשנת תש"מ (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. במלחמת חרבות ברזל, הרב אלקנה שמוטקין מנהל ג'ם הוציא את דעת תורה במהדורה נוספת ובראיון לכפר חב"ד[1] שיבח את הספר דעת תורה והמחבר הרב שלום בער וולפא ואף המליץ לכל אחד לקרוא הספר.


בשנת תשמ"ב (1982) הוציא לאור בהוראת הרבי את ספרו "שלום שלום ואין שלום" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת תשנ"ח הקים את "המטה העולמי להצלת העם והארץ" יחד עם עמיתו הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית, בשנת תשס"ה עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות ההתנתקות יזם את הקמת מוזיאון גוש קטיף בירושלים. במוזיאון מידע רב על ההתיישבות היהודית בחבל עזה מתקופות קדומות ועד ההתנתקות. מטרת הקמת המוזיאון היתה למנוע הישנות של נסיגה דומה בעתיד.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

בחודש חשוון תשס"ט רשם יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' מיכאל בן ארי, אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט[2]. בבחירות תשע"ה חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות אלי ישי.

במלחמת חרבות ברזל, פירסם בבית משיח ובאינפו, מאמרים המצדיקים את המלחמה בהובלת ראש הממשלה.

הרבי ופרסומו כמלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי אודות הקונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" שחיבר הרב וולפא

בין השנים תשמ"ג-תשמ"ט ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".

בשנת תשמ"ג החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ברמב"ם ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת תשמ"ד והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים משה פיינשטיין וזלמן שמעון דבורקין וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, הרב חודקוב, שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח[3][4]. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: "פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו".

בי"א ניסן תנש"א קיבל הוראה מהרבי "בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח". לאחר אמירת השיחה הידועה ודבר מלכות תזריע מצורע שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא לימוד ענייני גאולה ומשיח, פנה אליו אחד מחברי בית דין רבני חב"ד, ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם ידידים מבינים והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים אחדים[5]. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא בחשוון תשנ"ב בשם יחי המלך כשהרבי מברך את הוצאת הספר ומבקש שהרב וולפא ישלח לו עותק מכורך[6].

בחורף תשנ"ב הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מי"ג אדר א' תשנ"ב "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה"[7]. אמנם מאידך, בט"ז אדר א' תשנ"ב, ענה הרבי לאנ"ש בלוד שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב ברוך בועז יורקוביץ' אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים[8] שחפצו לבטל את השיעור: "אין לדיין (רב שעל אתר) אלא מה שעיניו רואות"[9]. בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא בתוך סבב הרצאות ברחבי הארץ בבמהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.

בשנת תשנ"ג כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב יהורם אולמן מאוסטרליה ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה[10]. כך גם להרב צבי גרינבלאט אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו[11].

בשנת תשנ"ד כתב הוא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי[12].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף ונאם בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

בשנת תשנ"ו כתב הרב מנשה קליין מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי בד"ץ קראון הייטס. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת תשס"ט הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

ביתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ו (2006) הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשס"ז הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של הרמב"ם השלם במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת תש"פ הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.

בשנת תש"ע כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות'
שער הספר לקט שכחת הפאה

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

[gushkatifmuseum.com אתר מוזיאון גוש קטיף] - (הרב וולפא היה בין מקימי האתר)

הרב וולפא בשיחה מרתקת על קבלת המלכות • "אוזניים לשמוע" קובץ שמע

וידאו

כשהרב וולפא הזהיר מפני ההשלכות לגירוש מגוש קטיף (חשוון תשפ"ד) קובץ וידאו

הערות שוליים

  1. 2044
  2. ראו לדוגמה תוצאות האמת בכפר חב"ד, יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר חב"ד אינפו
  3. "לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה".
  4. כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'
  5. "באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק יהודים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון".
  6. פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר ראיון עם הרב שלום דוב וולפא בעיתון בית משיח, שהתפרסם ב.
  7. חשבונו של עולם, עמ' 143.
  8. כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"
  9. קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד (ע' 41)
  10. יומן כסלו תשנ"ג.
  11. יומן 770 בית משיח
  12. מבשר טוב, עמ' ע"ו.
  13. סקירה על הספר
  14. לרגל חתונת בנו: "משמיע שלום" ספר חדש לרב וולפא