משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הסדר יום בחסידות חב"ד מתבסס על הוראותיהם השונות של רבותינו נשיאנו והוא אינו קבוע אלא מתמקד בקווים כלליים של הוראות וסדרים השייכות בוקר, צהריים, ערב, וללילה. הסדר יום מתמקד הן בפן הרוחני של היום והן בפן הגשמי שלו כאשר הדבר משתנה בהתאם לגיל (ילד, תמים, ובעלבוס) ולמין (גבר או אשה).
רקע
תבנית:ערך מורחב=זמן מאז ומתמיד הקפידו רבותנו נשיאנו על קביעת סדרים וזמנים ביומו של כל חסיד[...]
אדמו"ר הריי"צ סיפר שכשהיה בן[..] נתן לו אביו אדמו"ר הרש"ב כ[...] רובל כדמי כיס, כשקבל את הדמי כיס התלבט אדמו"ר הריי"צ מה לקנות - ספר לימוד חדש, או שעון כיס, לבסוף החליט לקנות שעוד כיס בהסבירו שספרים - יוכל תמיד לקחת מספריית אביו אך כשיהי לו שעון שמראה גם את הרגעים (השניות) יוכל להביט בו ולקבוע: בשעה כזאת וכזאת אני קם, שעה כזאת וכזאת אני לומד, בשעה הזו 5אני מתפלל וכו' וכו'..
סדר היום
מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו במחשבה דבור ומעשה. הסדר הוא שכאשר חסיד ניעור משנתו קודם הוא מקיים את המעשה -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת מודה אני, ולאחר-מכן מחשבה -ייחוד שמו במחשבתו[דרושה הבהרה]. ובלילה לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל מעשה - הכנת ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נעגל וואסער, לאחר-מכן דיבור - אמרית קריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל, ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) מחשבה - ייחד שמו של הקב"ה וחשבון נפש על מהלך היום.
בנוגע לסדר הלימוד הרבי אומר[1] שבעלי בתים צריכים להקפיד ללמוד חסידות לכל היותר בימי שני, חמישי, ובליל שבת. בעוד תמימים צריכים ללמוד לפחות שעה אחת בכל יום. על-פי הנוהג שהנהיג אדמו"ר הרש"ב בישיבות תומכי תמימים נוהגים תלמידי הישיבה ללמוד חסידות כ-3 שעות - בבוקר ובלילה, אך גם בבין הזמנים התמימים מקפידים ללמוד לכל הפחות כשעה ביום - לרוב לפני התפילה.
בשעות הקימה והבוקר
בשולחן ערוך נכתב כי הדבר הראשון שיהודי צריך לעשות בקומו משנתו הוא להגיד מודה אני וליטול את ידיו[2], הרבי אומר בשיחת פרשת תולדות תשנ"ב כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו עצם הנשמה המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז יחי אדוננו עוד-קודם אמירת מודה אני[3].
לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך ברכות השחר, זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר עלות השחר, ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את הציצית שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר טבילה במקווה (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה)[4]. אדמו"ר הרש"ב אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה.
הסדר של תפילת שחרית בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד חסידות, טבילה במקווה, וטעימת מזונות לפני התפילה. בישיבת תומכי תמימים יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. בבין הזמנים אצל תמימים וכן ביום רגיל אצל אברכים ובעלי בתים אם יש אפשרות אז העדיפות היא ללמוד חסידות קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות[5]! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ולפני התפילה טובלים במקווה - דבר עליו הדרו חסידים במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם!
רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו רבותינו נשיאנו שלפני תחילת התפילה יטעמו מזונות[6], אדמו"ר הצמח צדק אמר על-כך ש"עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה"[7]. קודם תחילת ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קרבנות מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא[8]. הרבי אומר שקודם הנחת תפילין צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין בפרק איזהו מקומן, אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר איזהו מקומן). בנוסף ללימוד פרק התניא ופרק מ"א קודם תחילת התפילה נוהגים ללמוד את השיעור היומי בתניא כפי שמתחלק לימי השנה. לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות אדמו"ר הריי"צ במאסר בשנת תרצ"ז וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. יש הלומדים את השיעור היומי בחומש מיד לאחר סיום התפילה.
סדר הלימוד לאחר תפילת שחרית אצל אברכי כולל ותלמידי ישיבות תומכי תמימים הוא לימוד עיוני בנגלה, לרוב בגמרא האורך כמספר שעות (בישיבות תות"ל לרוב כ-3 שעות ובכולל הדבר משתנה). אצל בעלי בתים שלא לומדים בכולל ועובדים אין משהו מיוחד בזמנים אלה הנוגעים לסדרי לימוד.
בשעות הצהריים
בשעות הערב והלילה
יש הלומדים את השיעור היומי ברמב"ם בלילה שלפני. למשל: את רמב"ם של יום שלישי כ"ג בטבת יאמר ביום שני בלילה.
לפני השינה אומרים קריאת שמע שעל המיטה, זהו הזמן בו עורך חסיד חשבון נפש עם עצמו על קורו יומו, מה עשה ומה צריך עוד לתקן.
זמנים מיוחדים
ביומי דפגרא חסידיים[9] עורכים התוועדויות בבתי חב"ד ריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל, ההתוועדויות נערכות לרוב בליל התאריך החסידי (חוץ מי"ט כסלו אותו מנהג ליובאוויטש הוא לחגוג בליל כ' כסלו ולא בליל י"ט[10]).
ביום ט"ו אלול יום הקמת ישיבות תומכי תמימים כלל חסידי חב"ד (כולל ילדים) נוהגים לבוא בשערי ישיבות תומכי תמימים השונות ברחבי העולם למשך זמן-מה.
ליל שישי זהו זמן המיוחד להתתוועדויות בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב770 בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך הזאל הגדול המאורגנות על-ידי תלמידי הקבוצה. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורח.
ימי שישי וערבי חגים מוקדשים בקרב חסידי חב"ד להתעסקות במבצע תפילין, התמימים יוצאים למבצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין סדר עיונא קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד שנשואים יוצאים יותר בשעות הצהריים. שניים מקרא ואחד תרגום נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת ליל שבת.
ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של שבת קודש הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב770. בשבת מברכים אומרים חסידי חב"ד את כל ספר התהילים בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים התוועדות[11]. בשבתות בין קריאת התורה למוסף נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על פרשת השבוע, בדרך כלל נקודה משיחה של הרבי. בשבתות שלפני או שיוצאים ביומי דפגרא חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה.
במוצאי שבת אדמו"ר הריי"צ הורה שחסידים יעשו מלווה מלכה בביתם הפרטי[12], כחלק מסעודת המלווה מלכה נהוג לטיול ידיים ולאכול פת. יש מסורת שהשתמרה אצל חסידי החצרות השונים שבמוצאי שבת יש סגולה לספר מסיפורי הבעל שם טוב, הרבי אמר על-כך שהסגולה היא לספר גם מסיפורי צדיקים אחרים ולאו-דווקא על הבעל שם טוב. מעניין לעניין מסופר על חסיד אחד שאמר לרבי שהוא שמע שלקפל במוצאי שבת את הטלית זה סגולה לשלום בית, הרבי ענה לו שהוא אינו ידוע האם קיפול הטלית זוהי סגולה לשום בית אך לקפל את השרוולים ולעזור לאישה לשטוף את הכלים זה בטוח יעזור לשלום הבית[13]..
לאנשים עם ילדים הרבי הורה להקדיש לפחות חצי-שעה ביום ללימוד משותף עם בנם. בקשר לכך כמו בריכוזיים חרדיים רבים גם בחסידות חב"ד יש דגש מיוחד בתלמודי התורה ובריכוזים השונים על "אבות ובנים" שעה שבועית בה לומדים הילדים עם האבות בבית כנסת או בתלמוד תורה.
התייחסות מרבותינו נשיאנו
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ היום יום כ"א אסלו
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'
- ↑ בין הרבנים: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב זלמן נוטיק, ועוד
- ↑ הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר שלובש את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..
- ↑ מסופר על הרב בן-ציון כהן מכפר חב"ד שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר תמים נכנס ליחדות המשגיח כותב עליו דו"ח הכולל את שמירת הסדרים שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך
- ↑ בשולחן ערוך אורח-חיים סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב אייזיק שווי שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה
- ↑ ראה באתר סמס לרב
- ↑ ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו
- ↑ לפירוט ראה בתבנית:ימי חב"ד לפי זמנים
- ↑ ראה בספר החייל - גלגולו של תמים - הוצאת ממש
- ↑ ראה בהיום יום של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: "אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות"
- ↑ היום יום ל' סיון
- ↑ באתר חב"ד אין סוף