בשעה שהקדימו תער"ב
בשעה שהקדימו תער"ב הינו דיבור המתחיל של המשך אותו החל הרבי הרש"ב לומר ביום הראשון של חג השבועות בשנת תער"ב בליובאוויטש, וסיימו בשבת פרשת וירא תרע"ו ברוסטוב, במאמר דיבור המתחיל "וה' אמר המכסה אני מאברהם". בהמשך ישנם כ-124 מאמרים. בנוסף לאמירתו, העלה אותו הרבי הרש"ב על הכתב, ובכתבים אלו יש גם המשך שלא נאמר על ידו ולא נחלק למאמרים. חיבה יתירה נודעה בעיני הרבי הרש"ב להמשך זה.
תוכן ההמשךעריכה
בהמשך זה התבארו ענינים יסודיים יותר בקבלה וחסידות בהרחבה גדולה, מושגים כמו אורות, כלים, כתר, ספירות וביאורים שונים על ידי משלים רבים, ועם אמירתו התחילה תקופה חדשה בהתרחבות תורת החסידות, וכל הענינים העמוקים בחסידות מבוארים בו בהרחבה.
גוף כתב יד הקודש של הרבי הרש"ב מתחלק לארבעה חלקים:
- פנים המאמרים - קעג עמודים, כל עמוד עם עה-פ שורות.
- קונטרס בפני עצמו נכתבו התחלת וסיום כל מאמר ומאמר והוספות והגהות עליהם - שמה עמודים.
- לאחר זמן חילק כ"ק אדמו"ר הרש"ב רוב ההמשך לפרקים וכתב קיצור לכל פרק - מו עמודים.
- החלק שלא נאמר - עה עמודים.
את תוכן ההמשך ניתן לחלק באופן כללי לשש חטיבות[1]:
- ביאור שלושת הפירושים בכתר: לשון המתנה ושתיקה[2], לשון עטרה, ולשון "סיבוב" והקפה, שהם כנגד ג' מדריגות בספירת הכתר: כתר שבבחינת סיבוב הוא מקיף הקרוב שהוא בחינת רצון גלוי, לשון 'עטרה' הוא מקיף רחוק יותר שהוא בחינת "רצון נעלם", ולשון שתיקה מורה על המקיף העליון ביותר שהוא בחינת עצם הרצון שאינו בא לידי גילוי כלל[3].
- הסבר נרחב כיצד דוקא על ידי קיום התורה והמצוות על ידי ישראל נמשך ממדריגה הכי נעלית שבכתר שהתבארה בחטיבה הקודמת, בחינת מוחא סתימאה, שעיקר המשכתה הוא על ידי המסירות נפש בתוך ההעלם וההסתר דזמן הגלות, ותתגלה בשלימות לעתיד לבוא[4].
- אדמו"ר הרש"ב ממשיך לבאר בעומק יותר את גודל מעלת עבודת ישראל בעסק התורה והמצוות, שעל ידה ממשיכים ממדריגה שלמעלה אפילו ממדרגת המקיף העליון שבכתר, מבחינת עצמותו ומהותו ממש. ובעיקר - על ידי העבודה של קבלת עול וביטוש וזיכוך החומר, על ידי זה הופכים את החושך לאור, שזה מגלה אשר באמת הצמצום אינו מסתיר ומעלים לגבי עצמותו יתברך[5].
- ביאור נרחב בענין העלאת התחתון והפיכת החושך לאור, על פי ביאור הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", שזהו ענין דעת עליון ודעת תחתון, וחיבור שניהם[6].
- ביאור עמוק יותר בדיוק לשון הכתוב "אין עוד", אופן אחד שבענין "יחוד ה' ואלקים" ו"הפיכת החושך לאור"[7].
- ביאור החידוש בתורה על ידי עבודת ישראל וענין יחודא עילאה ויחודא תתאה באופן אחר, כפי שהוא “מלמעלה למטה"[8].
אמירת המאמריםעריכה
המאמרים נאמרו בארבע תקופות: חג השבועות תער"ב - ש"פ ויגש תער"ג; חג השבועות תער"ג - ש"פ וירא עדר"ת; חג השבועות עדר"ת - ש"פ במדבר העת"ר; חג השבועות העת"ר - ש"פ וירא עתר"ו. ולאחריו נוסף החלק שלא נאמר (גם בשעת כתיבת המאמרים שנאמרו, נוספו ענינים רבים).
שאר המאמרים שנאמרו בשנים אלו - נדפסו בספר המאמרים - תער"ב-תרע"ו.
ההדפסהעריכה
הספר יצא לאור לראשונה בשלושה חלקים לקראת יו"ד שבט תשל"ז, בהוצאת אוצר החסידים.
ההדפסה היא על פי כתב יד מעתיק שהוגה אחר כך (עד סוף פרק תכ"א) על ידי אדמו"ר הרש"ב, שגם הוסיף עוד הוספות והגהות בכתב ידו. בשנת תשנ"ב הודפסה מהדורה חדשה של ההמשך באותיות מרובעות, וכן תוקנו כמה וכמה טעויות דפוס שבהוצאה ראשונה. בשנת תשפ"ב מערכת אוצר החסידים הדפיסה את הסט מחדש[9] (3 כרכים), עם הוספות.
החל משנת תשע"ז מוציאים חברי מערכת אוצר החסידים את ההמשך במהדורה חדשה ובאותיות מאירות עיניים, הכוללת: פיסוק לקטעים, מראי מקומות וציונים, מפתחות והוספות נוספות. כשכעת הסידור הוא עפ"י חמש חטיבות ההמשך, כפי שנסדרו בכתב-יד אדמו"ר הרש"ב. נכון לחודש ניסן תשפ"ב הופיעו ארבעה כרכים (מתוך שישה כרכי ההמשך, וכרך המפתחות).
בראש הספר בא מפתח מאמרים עם תוכן התחלת המאמר - כפי שהופיע ברשימה מאת הרבי הריי"צ. כן צילום כתב ידו של הרבי הרש"ב של עמוד הראשון של ההמשך, עמוד מקונטרס ההתחלות וההגהות, עמוד מקונטרס הקיצורים, ועמוד מהעתקת המאמרים בתוספת ההתחלה וסיום.
פירסומועריכה
במשך שנים ביקשו הרש"ג[10] הרב משה גוראריה[11] והרב יעקב לנדא[12] מהרבי שיוציא לאור את ההמשך, אלא שהרבי סירב (חלק מההמשך נתפרסם כבר קודם במשך השנים בצילומים).
כל זה היה עד ההתוועדות שערך הרבי בכ' כסלו תשל"ז, בה סיפר כי פעם עמד הרבי הריי"צ לפני נסיעה (לארה"ק ולארצות הברית, מקיץ תרפ"ט עד קיץ תר"צ), והיה עליו להפקיד את כתב היד של הרבי הרש"ב של המשך תער"ב בידי אדם נאמן, והפקיד אותו בידיו. הרבי סיפר שכשכתבי היד הופקדו בידיו עלה מייד במחשבתו לצלם את הכתב יד על מנת שישאר ברשותו גם לאחר שהרבי הריי"צ ייקח ממנו בחזרה את כתב היד, והבהיר שכן למרות שהרבי הריי"צ לא נתן לו היתר לצלם את כתב היד ומעולם לא עשה זאת, הרי שלמרות זאת כשם שישנה הלכה בשולחן ערוך שתלמיד חכם שהופקדו אצלו ספרים ראשי לעיין וללמוד בהם, שהרי בוודאי ידע המפקיד שהתלמיד חכם לא יוכל לעמוד בכך וילמד בספרים, כך גם במקרה זה היות ומההכרות העמוקה שהייתה לרבי הריי"צ איתו ידע בוודאות שאם יופקד בידי הרבי כתב יד שלא פורסם בוודאי יעתיק אותו ולמרות זאת הפקיד את כתב היד בידיו – הרי שלמפרע התברר שהייתה לכך הסכמה של הרבי הריי"צ.
הרבי המשיך וסיפר שבמשך הזמן שהיה הצילום ברשותו חשב על כך שהאשמה בכך ש'המשך' זה אינו מודפס היא באשמתו, והיות שכך הרי שבו תלוייה האחריות לכך שלא מקוים מאמר המשיח כי כשתופץ תורת החסידות יבוא משיח, אך מצד שני גם ירא מלפרסם את ההמשך, ולכן עיכב את פרסומו, עד שעלה בראשו רעיון לשתף את כל החסידים באחריות לפרסום ההמשך, על ידי כך שכל אחד שחפץ בכך יוכל לתת דולר (ובמדינות אחרות – כמות של מטבע מקומי השווה לדולר) עבור עצמו ועבור כל אחד מבני ביתו. בהזדמנות זו אמר הרבי כי בעקבות חשש זה לא יופעו לכל אורך הספר הקדשות ואף לא שמות המגיהים והעורכים של הספר[13].
ביאורים וסיכומים על הספרעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ההמשך
- ההמשך בגירסת טקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- המשך בשעה שהקדימו - תער"ב חלק א', הוצאת תשס"א, באתר אוצר החכמה
- המשך בשעה שהקדימו - תער"ב חלק ב', הוצאת תשס"ג, באתר אוצר החכמה
- המשך בשעה שהקדימו - תער"ב חלק ג', הוצאת תשס"ד, באתר אוצר החכמה
- המהדורה החדשה
- המשך בשעה שהקדימו תער"ב חלק א - היברו בוקס
- המשך בשעה שהקדימו תער"ב חלק ב - היברו בוקס
- המשך בשעה שהקדימו תער"ב חלק ג - היברו בוקס
- המשך בשעה שהקדימו תער"ב חלק ד - היברו בוקס
סיכום המשך בשעה שהקדימו תרע"ב מאת הרב לב לייבמן, בהוצאת המחבר, ישראל תשע"ב 
(הקישור אינו פעיל, י"ז בחשוון ה'תשפ"ה)
- סידרת שיעורים בהמשך תער"ב
- שיעורים המשך תער"ב חלק א', מאמרים א-יב, באתר אוצר החכמה
- שיעורים המשך תער"ב חלק ב', מאמרים יג-כא, באתר אוצר החכמה
- שיעורים המשך תער"ב חלק ג', מאמרים כב-לא, באתר אוצר החכמה
- שיעורים המשך תער"ב חלק ד', מאמרים לב-לט, באתר אוצר החכמה
- שיעורים המשך תער"ב חלק ה', מאמרים מ-מז, באתר אוצר החכמה
- שיעורים המשך תער"ב חלק ו', מאמרים מח-נו, באתר אוצר החכמה
- שיעורים המשך תער"ב חלק ח', מאמרים סה-עו, באתר אוצר החכמה
- על ההמשך
- הרבי מספר על 'המשך' בשעה שהקדימו תער"ב בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת jem
- סקירה מקיפה על ההמשך והדפסתו -
- מנחם זיגלבוים בראיון עם הרב יצחק ערד, "הרבי רוצה שכל חסיד יתעמק ב'המשך' תער"ב", שבועון בית משיח, סיוון תשע"ב -
- הרב שלום יעקב חזן, הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב? א' אייר התשע"ד (01.05.2014)
- המשך הגדול, ועד חיילי בית דוד, תשע"ב.
- הדפסת ה'המשך': כשהרבי ביקש מהחסידים לקחת חלק באחריות
הערות שוליים
- ↑ החלוקה בעיקרה הינה על פי חטיבות ההמשך כפי שנסדרו בכתב יד אדמו"ר הרש"ב, התיאור הוא מתוך סקירה שפירסם הרב דוד אולידורט בגליון מעיינותיך.
- ↑ על פי לשון הפסוק באיוב: "כתר לי זעיר ואחוך".
- ↑ ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו תער"ב עד ד"ה ולא יכול יוסף תער"ג.
- ↑ מד"ה ועשית חג שבועות תער"ג עד ד"ה וה' אמר המכסה תרד"ע.
- ↑ מד"ה ואהיה אצלו אמון תרד"ע עד ד"ה וידבר גו' במדבר תרע"ה.
- ↑ מד"ה וידבר אלקים תרע"ה עד סוף החלק שנאמר.
- ↑ חלקו הראשון של החלק שרק נכתב אך לא נאמר.
- ↑ חלקו השני של החלק שלא נאמר.
- ↑ כהוצאת תשנ"ב.
- ↑ יום א דחג הסוכות תשכ"ו, המלך במסיבו חלק א עמוד צח ואילך.
- ↑ אגרות קודש חלק ב' ע' קיב.
- ↑ אגרות קודש חלק ב' ע' קמז.
- ↑ הרבי מספר על 'המשך' בשעה שהקדימו תער"ב . הודפס בהוספות להמשך בשעה שהקדימו תער"ב חלק ג', הוצאת תשנ"ג, עמוד י"ב.