שניאור זלמן ברגר

הרב שניאור זלמן ברגר

הרב שניאור זלמן ברגר ב770
לידה ט"ו בטבת תשל"ה
רחובות, ישראל
מקום פעילות ישראל
השתייכות יהדות
תפקידים נוספים מחבר ספרים
חיבוריו נודע בשיעורים, דרך כוכב מיעקב, תולדות חב"ד במרוקו, הפרטיזן, ועוד

הרב שניאור זלמן ברגר (יליד שנת תשל"ה, 1974) הוא חוקר וסופר חב"די מוערך, תושב נחלת הר חב"ד, הנמנה על סגל כתבי שבועון בית משיח, ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, לצד תשורות משפחתיות לשמחות חב"דיות.

ר' שניאור זלמן ברגר עם משלחת אגו"ח בסיום התוועדות חג הפורים תשס"ג באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' שלמה קאליש, יו"ר אגו"ח הרב שלוימק'ה מיידנצ'יק, הרב שמואל גרייזמן, ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, ר' ישראל מיידנצ'יק, ר' מאיר זיילר, ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב משה נפרסטק והרב נתן וולף

תולדות חייםעריכה

נולד ברחובות בט"ו טבת תשל"ה (29/12/1974) לאביו הרב יעקב יוסף ברגר ובצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד, ובשנת תשנ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב ליפא קליין מנחלת הר חב"ד, קבע את מגוריו בנחלת הר חב"ד, והחל לעסוק בחקר חסידות חב"ד ותולדות החסידים.

חוקר תולדות חב"דעריכה

בתחילת שנות הס' החל לפרסם כתבות בשבועון בית משיח ובפרסומים נוספים, בנושאים מגוונים:

  • תולדות אדמו"רי ליובאוויטש
  • תולדות חסידים
  • פרשיות חב"דיות היסטוריות
  • פעילות שלוחי הרבי
  • מופתים של הרבי

בנוסף לפרסום הכתבות, במשך תקופה היה אחראי על מחלקת החדשות של בית משיח.

לאחר תקופה בה שילב היסטוריה ואקטואליה, עזב את האקטואליה והתמקד במחקרים היסטוריים[1]. במהלך עבודתו המחקרית פירסם בבית משיח מספר סדרות היסטוריות, כגון:

ביוגרפיות של חסידיםעריכה

לאחר שנים רבות בהם עסק בעריכת כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, בשבועון בית משיח, פירסם בשנת תשס"ד את ספרו הראשון 'גזע חסידים' בו פורסמו תולדות חסידים חשובים ובהם העסקן החב"די ר' יונה איידלקופ, ומאז פירסם עוד ספרים רבים ותשורות משפחתיות, העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד, כגון: הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, הרב אליהו סימפסאן חוזר אדמו"ר הרש"ב וגבאי אדמו"ר הריי"צ, ר' זושא וילימובסקי מחשובי עסקני חב"ד בארץ הקודש, הרב חיים נאה מראשי כולל חב"ד ומחבר ספרים הלכתיים, רבני משפחת חן[2].

תולדות קהילות ושלוחיםעריכה

כמה מספריו מתעדים קהילות חב"דיות ופעילות שלוחי הרבי: תולדות חב"ד בפטרבורג, תולדות חב"ד במרוקו, שליחות ברומניה הקומוניסטית והיציאה מרוסיה (ספר).

חוקר שואהעריכה

  ערך מורחב – חב"ד בשואה (סדרה)

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת השואה, ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "חב"ד בשואה (סדרה)" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

בחלק מספריו יש מידע אודות חב"ד בשואה, חלק מהמידע פורסם על ידו לראשונה.

מתעד חב"ד במרוקועריכה

עם פתיחת כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ז, הופיע ספרו "חב"ד במרוקו" ובו תיעוד פעילות שלוחי הרבי במרוקו מאז תש"י ועד צאת הספר ובהם: הרב מיכאל ליפסקר, הרב שלמה מטוסוב, הרב שלום איידלמן, הרב יהודה לייב רסקין, הרב ניסן פינסון הרב זלמן טייבל, הרב סעדיה ליברוב והרב מרדכי בלינוב.

הספר מבוסס על "ארכיון מרוקו" המכיל אגרות ומענות לשלוחי הרבי במרוקו, התכתבויות עם רבני מרוקו, ועוד אלפי מסמכים המתעדים את מוסדות חב"ד במרוקו, וכל זה נמסר לר' שניאור זלמן ברגר, אשר הוסיף לכך את זכרונות השלוחים לצד ראיונות עם השלוחים הרב שלום איידלמן, הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין ועוד[3].

עם הדפסת הספר, זכה לתפוצה נרחבת ועלה לכותרות במשך שבועות ארוכים. המו"ל הרב ראובן מטוסוב שליח הרבי ללשכה בפריז, יחד עם המחבר ר' שניאור זלמן ברגר, נפגשו עם אישי ציבור בכירים ורבנים חשובים, והעניקו להם את הספר, תוך כדי העלאת זכרונות מפעילות שלוחי הרבי במרוקו.

 
סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו מקבל את הספר "חב"ד במרוקו" מהרב שלום איידלמן שליח הרבי במרוקו ור' שניאור זלמן ברגר. קזבלנקה, מרוקו, תשע"ט

כלי התקשורת מכל גווני הקשת יצאו מגדרם לרגל צאת הספר, ופירסמו עשרות ידיעות על החשיפות והגילויים בספר, ובהם ראיונות מיוחדים עם מחבר הספר ר' שניאור זלמן ברגר. בין כלי התקשורת שפירסמו על הספר: קול ישראל, רדיו מורשת, קול ברמה, אתר מאקו, הידברות, בקהילה, יום ליום, שבועון בית משיח, שבועון כפר חב"ד ועוד. בעקבות פרסום הספר, הוזמן המחבר להרצאות והתוועדויות בהם נשא דברים אודות פעילות שלוחי הרבי במרוקו.

נעדרי ישיבת חב"ד באגאדירעריכה

לאחר פרסום הספר חב"ד במרוקו התברר למשפחות תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר שלא ידוע מה עלה בגורלם במהלך רעידת האדמה שהתרחשה בשנת תש"כ ובה נהרסה הישיבה, כי מחבר הספר, פירסם בספר את רשימות הרב שלמה מטוסוב ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה. אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בארגון ברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים הוא הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה[4]. הד תקשורתי: פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים ומהם אשר ראיינו את מחבר הספר, ושמעו ממנו על ישיבת חב"ד באגאדיר שנהרסה, וההתפתחויות לגבי נעדרי אגאדיר בעקבות הפרסומים בספר.

חשיפותעריכה

במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

דוגמאות לחשיפות היסטוריות שלו:

חשיפות בשבועון בית משיח:

דרכי מחקרעריכה

אודות סגנון ואמצעי המחקר שלו, סיפר ר' שניאור זלמן ברגר (בשיח חוקרים משותף עם ר' יוסף יצחק קמינצקי).

סגנון המחקר שלו כולל ראיונות אישיים, לצד עבודה מחקרית מורכבת בספריות וארכיונים חשובים. יש תקופות שבהן הוא אורח תדיר בספריה הלאומית ובעת הצורך גם בארכיון הציוני, ספרית יד ושם, גנזך המדינה ועוד [5].

משפחתועריכה

חבוריועריכה

ספריו

 
כריכת הספר 'ארבעה חסידים'
 
כריכת הספר 'חב"ד במרוקו'

מאמריו

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים