פורטל:אישי חב"ד
באנציקלופדיה החב"דית חב"דפדיה אלפי ערכים העוסקים בדמויות ההוד של תנועת החסידות הכללית וחסידות חב"ד בפרט. החל מגדולי החסידות - תלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד ממזריטש, וחצרות חסידיות רבות ומפוארות שהסתעפו מהם, ממשיך בחסידי ותלמידי רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד עד לגדולי החסידות בזמננו. תיאורים ומאפיינים תוארו החסידים ומשנתם מהם משכילים, עובדי ה', רבנים ושלוחים.
בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של חסידים גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים בעלי מנגנים, מושרים בהתוועדויות חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.
תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. הפורטל שלפניכם מרכז את ערכי האישים של חב"דפדיה בהתאם לדורות בהם חיו, השתייכותם ופעולותיהם.
 |
הרב יהודה קלמן מארלאו היה רבה של שכונת קראון הייטס בברוקלין, מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים". נפטר בכ' בסיוון תש"ס לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68.
הרב יהודה קלמן מארלו נולד בי' באדר א' ה'תרצ"ב בפרנקפורט דמיין שבגרמניה, לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.
לאחר חודש תשרי תש"ס, חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.
הניתוח נקבע לז' בכסלו, לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות חנוכה בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.
לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו לאגרות קודש. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.
ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב י' בשבט תש"ס הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות). לאחר י' בשבט שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.
בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב אברהם אזדבא, הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.
בליל שישי, כ' בסיוון תש"ס הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.
| |
| חסידי חב"ד חברי הועד למען שלימות העם מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את "עצומת המליון" לתיקון חוק מיהו יהודי.
נראים הרבנים: ר' שלום דובער וולף, ר' שמואל חפר ר' חיים דובער חן (מגיש) ור' זושא וילימובסקי |
 |
רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (ובאידיש מכונה דער מיטלער רבי) הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן. נולד בט' כסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן וסטערנא. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה ליובאויטש. הסתלק ביום ט' כסלו תקפ"ח ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.
חסידי כ"ק אדמו"ר האמצעי:
הלל מפאריטש • שמואל סגל • יקותיאל ליעפלי • יצחק אייזיק מהומיל • חיים שלום מקרופקא • פסח ממלסטובקה • משה שלמה מפאריטש • שמעון הרופא
סמיכה לרבנות
בהתוועדות כ"ד טבת בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה עוד לפני חתונתם, היות שלעיתים מתעורר צורך בשאלת רב יש צורך שיהיה כל אחד רב בביתו.
בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת תשל"ט הורה לשלוחים לארץ הקודש שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות. פעם אמר הרבי לבחור ביחידות (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות.
בשמחת-תורה תשל"ו ביאר הרבי בהרחבה את ההכרח בקבלת הסמיכה להוראה, והוסיף כי לאחר קבלתה יש להמשיך בלימוד לקבלת הסמכה לדיינות.
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד.
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
במשך השנים עבר בית הדין שיינוים בהרכבו, כיום בית הדין מונה שבעה מרבני חב"ד.
מכון הלכה חב"ד
מכון הלכה - חב"ד הינו מוקד הלכתי חב"די המופעל על ידי רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש, המעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.
כיום משתתפים במכון למעלה מ - 40 רבני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.
רבני חב"ד בעבר:
שאול דב זיסלין • שמואל לויטין • יהודה קלמן מארלו • אהרון יעקב שווי • שניאור זלמן גרליק • לוי ביסטריצקי • אברהם חיים נאה • שלום דובער ליפשיץ • לרשימה המלאה •
רבני חב"ד בהווה:
יצחק יהודה ירוסלבסקי • טוביה בלוי • עזריאל חייקין • יוסף שמחה גינזבורג • מאיר אשכנזי • לרשימה המלאה •
רבנים החתומים על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח:
מנחם מענדל גלוכובסקי • מאיר גרינברג • יוסף יצחק ווילשאנסקי • דוד חנזין • שלמה זלמן לבקיבקר • צבי אלימלך טורנהיים מלווקע • אהרן רוזנפלד • לרשימה המלאה •
 |
ר' ישראל אריה לייב - אחיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, היה פרופסור למתמטיקה וחיבר חיבורים במקצוע זה. לאחר פטירתו ביקש הרבי מפרופסור פסח רוזנבלום לערוך כתבים אלו להדפסה. חוברת זו הודפסה עם פענוחים שרובם הם מהרבי עצמו.
תלמידי הבעל שם טוב:
פנחס שפירא • מנחם מענדל מויטבסק • יעקב יוסף כ"ץ • דוד לייקס • ברוך • אברהם גרשון מקיטוב • מנחם נחום מצ'רנוביל
תלמידי המגיד ממזריטש:
אברהם הרופא • דייטשל • ברוך ממז'יבוז • לוי יצחק מברדיטשוב • משולם זוסיא מאניפולי • חיים וואלפער • אלימלך מליז'נסק
חסידי קאפוסט:
חיים מאיר הילמן • יוסף רוזין • דובער אפרת • נחום טוביה מפירטין • אברהם לובנוב
יהודים רבים מרחבי העולם רואים את עצמם כידידי חב"ד המרגישים שייכים לחסידות חב"ד ומשתדלים לעזור במידה רבה להפצת המעיינות וקיום הוראותיו ורצונו של הרבי.
בין ידידי חב"ד נמנים מחד אדמו"רים רבנים וראשי ישיבות, ומאידך פוליטיקאים אישי ציבור ורבים מיהודי העולם.
רבנים
אליהו בקשי דורון • יורם אברג'ל • משה שלמה עמאר • חיים מוולוזי'ן • יוסף חיים זוננפלד • יצחק מאיר מורגנשטרן • מאיר ברנסדורפר • משה פיינשטיין • דוד חי אבוחצירא • ישראל מפולוצק • יצחק זאב סולובייצ'יק • יעקב יוסף • יונה יחיאל מצגר • מרדכי אליהו • חיים דרוקמן
פוליטיקאים
בנימין נתניהו • מאיר פרוש • ראובן ריבלין • יעקב כ"ץ • יולי אדלשטיין • אריה דרעי
- כתבו ערכים מבוקשים בנושא אישי חב"ד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים או זקוקים להשלמה.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא אישי חב"ד שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו איורים ותמונות המצוינים בתמונות ואיורים מבוקשים.
- כתבו, שפרו ואתרו ערכים נבחרים, הוסיפו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים ל"הידעת?". ערכים נבחרים, תמונות נבחרות וקטעי הידעת? מוצגים דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
| רשימת הערכים המבוקשים | |||
|---|---|---|---|
|
|
