מלך המשיח

גרסה מ־06:34, 6 במאי 2012 מאת Shneor (שיחה | תרומות) (עריכה. הגהה.)

מלך המשיח הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי הקב"ה להביא את העולם לתכליתו ושלימותו בגאולה האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.

חסידי חב"ד כמו יהודים רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא הרבי מליובאוויטש, בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי הרבי נמצא מתאים להגדרה ההלכתית של חזקת משיח ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

מקור המונח משיח

המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם בשמן המשחה, כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה[1]. כך נקרא בתורה[2] הכהן הגדול "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"[3]. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו שאול, דוד ושלמה, ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"[4], ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו כורש מלך פרס[5]: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את בית המקדש השני[6]. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה[7]. האברבנאל מוסיף כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח[8]. אדמו"ר הזקן אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים[9].

שמותיו

שמו של משיח נברא קודם בריאת העולם[10], "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון[11]". המדרש[12] מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר[13] כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא[14], כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי המזבח ועל אבן השתייה.

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים למשיח[15]: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד[16], אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק[17], מנחם[18] מענדל[19].

מעלותיו של המשיח

נשמתו

נשמתו של משיח[20], היא נשמה כללית, שניצוץ ממנה קיים אצל כל יהודי. נשמת משיח בשפת הקבלה היא בחינת יחידה (הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה) הכללית של עם ישראל[21], הכוללת ממילא את כל נשמות ישראל - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי. ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל[22].

עוד מובא[23] כי בנשמת משיח מאירה בחינתו של אדם הראשון קודם שחטא בחטא עץ הדעת, ובגאולה תאיר הארה רוחנית זו לכל יהודי.

דרגתו

מלך המשיח מרומם מאברהם אבינו, מנושא ממשה רבינו וגבוה ממלאכי השרת[24].

הלב של עם ישראל

מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל[25], שבלעדיו לא ייתכן קיומו של עם ישראל, "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"[26], ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.

יחוסו

ערך מורחב: מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך

למלך המשיח יחוס מכובד[27], הוא מזרע יהודה[28] ותמר[29], מנשה[30] ודן[31], הוא צאצא ישיר לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב[32], דוד[33] ושלמה המלך[34], וזורבבל בן שאלתיאל[35].

[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

מזכרים או מנקבות

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע דוד המלך מזכרים או מנקבות; באחרונים משמע שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן[36]; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות[37].

מזרע שלמה
  ערך מורחב – יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה

הרמב"ם כותב[38] שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ[39] (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב[40]. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים דדוד אלא יואש - שהוא מזרע שלמה[41], לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח[42] משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע שלמה.

ענווה

אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא הענווה; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים[43].

לידתו

במהלך חורבן בית המקדש בתשעה באב, נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי[44], זמן עיבורו החל בעשרה בטבת[45]. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח להתגלות, ולגאול את עם ישראל[46].

משיח בזמן הגלות

משיח בכל דור

לערך מורחב: משיח בכל דור

בפירושו למגילת רות[47] מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת חתם סופר[48]: "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין[49] כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה'שדי חמד'[50]. הרבי מבאר[51] שנשיא הדור (הנשיא של תורת החסידות[52]) הוא המשיח שבדור.

בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא הרבי מליובאוויטש. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של הרבי בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של אדמו"ר הריי"צ[53], עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"[54].

הנהגה מלכותית

הרמב"ם בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן הגלות. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך[55].

פעולותיו

בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן הגאולה.

  • על כל העמים - משפטים נ"ב.

מקום שהותו

בהיותו בגלות, נמצא מלך המשיח בפתחה של רומי[58], שם הוא ממתין לגאול את ישראל.

חיים נצחיים

לערך מורחב: חיים נצחיים במלך המשיח

למלך המשיח יש חיים נצחיים, הרמב"ן[59] כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"[60], ואף "לא יטעום טעם מיתה"[61], כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"[62].

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי משיח בן דוד מגיעים מ"אין סוף", לעומת חיי משיח בן יוסף, שאינם נצחיים[63], ודוד מלכא משיחא, שחייו שאולים מאדם הראשון[64].

בתלמוד[65] מובא שלפני גילוי משיח בן דוד שואלו הקדוש ברוך הוא: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, דוד המלך [66]: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

המשיח בהלכה

  ערך מורחב – בחזקת משיח

הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"

.

התגלותו

התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום. כשמיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'[67], וכל עם ישראל יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.

מעשיו של מלך המשיח

עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה התוועדות לכל השבים בקיבוץ גלויות[68].

בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני הקדוש ברוך הוא[69], יוריד את המן ויעלה את המים מהבאר - כמו משה רבינו, הגואל הראשון[70].

משיח ילמד תורה עם כל עם ישראל[71]; הלימוד יהי' באופן של ראיה, הוא יראה להם את מהות התורה, ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם[72]. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו[73].

משיח מהחיים או מהמתים

הגמרא[74]: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם צדיקים שבמיתתם קרויים חיים.

"אמר רב, אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות".

מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן האמוראים עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מהצדיקים החיים בעולם בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.

גם בפירושו של רש"י הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ברבינו הקדוש ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת רבינו הקדוש ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש בנשיאות ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו יסורים. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי חזקיה, מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל. ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא [75] תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם[76] אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.

קישורים חיצונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 201.
  2. ויקרא פרק ד, ג
  3. במדבר פרק לה, כה
  4. שמואל א כד,ו
  5. ישעיהו פרק מה, א
  6. כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".
  7. ישעיהו סא,א
  8. דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.
  9. ספר השיחות תש"ד עמ' 110.
  10. פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.
  11. אגרא דכלא, צירופי בראשית.
  12. מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.
  13. מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.
  14. ילקוט הראובני בראשית א' ב'.
  15. חלקם נתבאר בס' נצח ישראל להמהר"ל.
  16. הרמב"ם באגרת תימן.
  17. "ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ תנש"א הערה 67).
  18. פ"י דסנהדרין. בדפוסים של תלמוד בבלי שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)
  19. "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.
  20. ראה גם בקונטרס עניינה של תורת החסידות, משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, אות ה' ואילך.
  21. רמ"ז לזח"ב מ, ב.
  22. לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.
  23. ר' הלל מפאריטש, פלח הרימון על חומש ויקרא דף תק"ה.
  24. מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא
  25. רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו
  26. לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 191
  27. ילקוט מעם לועז, תהילים, ח"א, עמ' רע"ג.
  28. ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.
  29. בראשית רבה, פ"ה, א.
  30. במדבר רבה, י"ד, א'
  31. ילקוט שם.
  32. במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, מסכת סנהדרין, צ"ג, ב'.
  33. רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.
  34. ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, אדר תשס"ג - ברשימתו של התמימים מנחם מענדל פלדמן.
  35. מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.
  36. ליקוט בעניין במכתבי שואל לר' חיים קנייבסקי.
  37. בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.
  38. פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, ספר המצוות מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.
  39. ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.
  40. ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.
  41. ימות המשיח בהלכה במקומו.
  42. לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א
  43. ע"פ היום יום לא' אב, ועוד.
  44. אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
  45. ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 230.
  46. שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'דבר מלכות' לפרשת ואתחנן הע' 93
  47. ?.
  48. חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
  49. פרשת דברים, אות י"ג.
  50. פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.
  51. ספר השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 470.
  52. סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.
  53. שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.
  54. ובדורנו - נשיא דורנו, צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.
  55. (ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.
  56. רמב"ם, בסימני משיח וודאי.
  57. נתבאר בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל הערה 35, וראה שם הערה 37.
  58. מס' סנהדרין?.
  59. כתבי הרמב"ן ח"א עמ' שכ"ה.
  60. ברכת שמואל עה"ת, חומש בראשית, פ"ב פ' סט"ז.
  61. אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ב, י'.
  62. מדרש "אותיות דרבי עקיבא" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.
  63. תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, פרשת ויחי דף ק"ו
  64. ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על דוד המלך כי אם על נינו, מלך המשיח. מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים, ד"ה "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".
  65. מסכת סוכה, נ"ב.).
  66. תהילים, כ"א, ה'
  67. תוי"ט בסוף מסכת עוקצין
  68. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 241.
  69. מדרש תהילים.
  70. קהלת רבה, א, ט, א.
  71. ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, היום יום א' מנחם אב, ועוד.
  72. תו"מ חט"ז עמ' 139.
  73. אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות ח"ב עמ' 292.
  74. סנהדרין צח, ב.
  75. עירובין מג, א.
  76. פי"א מהלכות מלכים.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.