מאיר הרליג
הרב מאיר יהודה ישראל הרליג (בכתיב אידישאי: הארליג; ו' באלול תרצ"ו, 1936 - כ"ט בסיוון תשפ"ג, 2023) היה מנאמני בית רבינו ב-770, ומהמקורבים ביותר לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, אשר הפקיד בידו כו"כ תפקידים. היה חבר בוועד המסדר, וכן היה ממונה על נתינת ארבעת המינים של הרבי לחסידים לברך עליהם בימי חג הסוכות, וכן היה מופקד על הזמנת המשתתפים בסעודות החג בדירת אדמו"ר הריי"צ ב-770. מדי שנה, החל משנת תשל"ט, ארגן את החגיגה המרכזית בראש חודש כסלו ב-770. בשנת תשכ"ד זכה לשמש במשך למעלה מחודש כחבר מזכירות הרבי.
תולדות חיים
נולד בו' אלול תרצ"ו בציריך שבשוויץ לאביו הרב מרדכי הארליג[1], אב בית דין קהילת 'בית דוד' בברונקס שנמנה על חסידי צ'ורטקוב ובויאן. אביו ר' מרדכי היה בן אחותו של הרב מאיר שפירא מלובלין (היות שהרב שפירא נפטר ללא ילדים, החליט לקרוא לבנו על שמו של הרב שפירא), סב סבתו היה הגאון הרב שמואל יצחק שור בעל 'מנחת שי'.
למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 ועוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי והחל להטות יד לעזרה בסעודות החגים שהתקיימו בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, וכן לשמש כחבר בוועד המסדר. הוא יצר קשרים קרובים עם מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר ועבד יחד איתו בענינים רבים והיה מסייע בכל הנדרש.
בעודו בחור רצה ללמוד שחיטה אך הרבי הורה שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק, וואליטשיסק, שפיטיווקא, וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב), קבע את מגוריו בקראון הייטס, ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו. היה צמוד לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א במידה מסויימת יותר משאר חברי המזכירות.
היה ממונה לאורך השנים על המשקה והמזונות להתוועדויות של הרבי, ולצורך כך הוקצה לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה של 770, שם איחסן את הדברים.
בשנת תשכ"ב ביום השני של חג הסוכות נתן הרבי את הד' מינים להרב הארליג שיתן לקהל לברך עליהם, והרב הארליג החזירם לרבי לפני הלל, וכן נמשך הסדר כל השנים (עד תשכ"ד היה זה בכל יום חוץ מהיום הראשון, ומתשכ"ה כל יום בחג). הרב הרליג היה גם מכניס המזונות והשתיה לסוכה של הרבי אחרי הברכה על הלולב.
כחלק מתפקידיו, היה מכין לחלוקה את הלעקאח שהרבי מחלק לפני יום כיפור ושמיני עצרת.
הרב הארליג היה מיוזמי חגיגת יום הבהיר ראש חודש כסלו מאז הפעם הראשונה בשנת תשל"ט, וארגן במסירות את סעודת ההודאה המרכזית השנתית ב-770 מדי שנה בשנה, עד שנת תשע"ו. בשנת תשמ"ו, כשהתמימים בבית משיח ארגנו החגיגה השנתית השניה של יום הבהיר כ"ח סיון, עלה הרב הרליג בהתוועדות הרבי באותו יום וקיבל משקה עבור ההתוועדות במוצאי שבת, וכן קיבל משקה והנחה ההתוועדות בשנים שאחר כך.
לאורך השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו ולוח הזמנים של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע לנסיעה לאוהל בימים מסויימים בשנה קודמת (יש אומרים שזה היה בנוגע לשלשת הימים המיוחדים י"ג י"ד וט"ו אייר, לברר באיזה מהם נסע בפעם הקודמת שהיתה קביעות זהה. ואולי זה היה בנוגע לנסיעה בהושענא רבה). כמו"כ פעם א' בעת הסעודה בדירת הרבי הריי"ץ, כשדיברו על ענין מסויים, פנה אליו הרבי ואמר "אני יודע שתשלח את החדשות לכל העולם".
היה שולח מכתבים וכן הקלטות מהנעשה והנשמע אצל הרבי, לחבריו השלוחים ר' חנוך גליצנשטיין, ר' יהודה לייב רסקין ועוד.
מרשימות הדברים שכתב מהסעודות הנ"ל (וכן מעוד אנשים) נערך לאחר מכן ב' הכרכים של הספר 'המלך במסיבו'.
היה ידוע ב'קאך' הגדול שלו בענין מנהגי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, ונהג בהרבה דברים במנהגים כאלו, גם בדברים כאלו שפעם לא היה מקובל לנהוג בהם, וכן עודד את התמימים והאברכים, והכניס את הענין של ההליכה בדרכיו אצל חסידים בדור השביעי (לדוגמא, היה מקפיד ללבוש סירטוק עוד מחתונתו, וחיקה כמה מהמנהגים בענין הלבושים, וכן דאג להסתפר רק מתי שהרבי הסתפר, ועוד).
בעת חלוקת הדולרים לצדקה של הרבי היה עומד בסמיכות לרבי ומקשיב לשיחות, ובמקרה שאנשים הסתפקו מה בדיוק אמר הרבי, היה חוזר להם על הדברים הקדושים.
היה גם אחראי על התפילות במניין כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, ודאג לש"צים ולעליות. בבחירות שנערכו בשנת תשמ"ו לגבאים לבית משיח, נבחר הרב הארליג לגבאי. אחרי תקופה קצרה התפטר מתפקידו (ביחד עם שאר הגבאים הנבחרים), ובתשנ"ו הורה הרב מארלאו שהגבאים שנבחרו בתשמ"ז יחזרו לכהן, ובפועל שימש כגבאי וכאחראי במנייני התפילה שהתקיימו בחדרו של הרבי.
ניהל ארכיון רב ערך עם שיחות רשימות ומכתבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי החסידים, עוד בתקופה הראשונה לנשיאות בה רוב החומר לא היה מודפס ונגיש לציבור הרחב. חלקים רבים מארכיון זה הועברו לידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין לצורך עריכת הסדרה ספר התולדות.
החזיק אוסף מיוחד בביתו ובו שמר עשרות הוצאות של ספרי התניא שהודפסו לאורך השנים במקומות שונים. האוסף נחשב לאוסף מעניין ונדיר, ובו הוצאות של ספרי התניא שקשה להשיגם כיום.
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה ומיעט להיראות ב-770, נפטר ביום ראשון כ"ט בסיוון תשפ"ג והלוויתו התקיימה למחרת כאשר קהל רב הגיע לחלוק לו כבוד אחרון.
משפחתו
- בנו, הרב שלום דובער הארליג - שליח הרבי באפלאנד, קליפורניה.
- בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח ראשי של הרבי למדינת נבדה.
- בנו, הרב מנחם מענדל הארליג - שליח בלאס וגאס, נבדה.
- בנו, הרב יוסף יצחק הארליג - שליח הרבי בקנדל, פלורידה.
- חתנו, הרב פייביש דלפין - שליח הרבי בנורט' ביי ויליג', פלורידה.
- חתנו, הרב ישראל באראן - שליח הרבי בסאני איילס ביטש, פלורידה.
- חתנו, הרב דוד הולצברג - שליח הרבי במונטריי, קליפורניה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הלולב של הרבי מזכרונותיו של הרב מאיר הארליג בקובץ "חג האסיף" בהוצאת וועד חיילי בית דוד, תשע"ד
- הרב מרדכי מנשה לאופר, כקטן כגדול - סיפורי הרב הארליג על הרבי במגזין התקשרות מספר 829
- ר' מאיר הארליג התוועד עם התמימים במיאמי
כ"ג סיוון התשע"ב (13.06.2012) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - יומן המשב"ק, יומנו של הרב מאיר הארליג ומכתבים שכתב לרב יהודה לייב רסקין, התפרסם על ידי מערכת רבי דרייב:
- 'הרבי הנהן בראשו': ממה דאג הרבי אחרי כ"ז אדר? • מיוחד, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- כשר' מאיר הארליג ז"ל ניגש לרבי אחרי שהמזגן מעליו החל לטפטף
- הדולרים של הרבי - שהרב מאיר הארליג קנה אותם בשנות היו"ד
הערות שוליים
- ↑ עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין לאדמו"ר הריי"צ שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב בברונקס, וזכה לקירובים רבים מהרבי. פרטים נוספים אודותיו ראה בהפרדס שנה סג חוברת א עמוד 25.