חנוכה

הרבי ליד החנוכיה ב770

חג החנוכה נקבע על ידי חז"ל בזמן בית המקדש השני, לזכר הניסים והישועות שעשה ה' בתקופת מלכות יוון: ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה.

החג נחוג בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

רקע

ערך מורחב – מרד החשמונאים

ציונו של אלעזר החשמונאי

סיפור החג התרחש בתקופת בית המקדש השני, כאשר משלה מלכות יוון. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות וגזירות כנגד התורה, שבראשן חילול בית המקדש והפיכתו למוקד פולחן לעבודה זרה. לאחר תקופת דיכוי פרץ מרד החשמונאים בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן כהן גדול ולאחר מכן יהודה המכבי. בכ"ד או בכ"ה בכסלו בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך בכ"ה בכסלו. ביום זה התרחש גם נס פך השמן, שבזכותו דלקה המנורה שמונה ימים באופן ניסי.

בשנה שלאחריה קבעו חכמים את שמונת הימים הללו לחג וימי הלל והודאה.

מצוות החג

הדלקת נרות

ערך מורחב – הדלקת נרות חנוכה

הדלקת חנוכיה ציבורית למרגלות מגדל אייפל

המצוה העיקרית בחג היא הדלקת נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר שקיעת החמה (למעט בערב שבת בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.

מצות ההדלקה מתוארת בגמרא כך:

מצות חנוכה: נר איש וביתו.
והמהדרין: נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין: בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.

המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי הרמ"א, מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של השולחן ערוך, שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית.

הלל והודאה

ועל הניסים

• בכל התפילות בימי חנוכה מוספים בתפילת ההודאה (תפילת מודים לפני התיבות "ועל כולם") את תפילת "ועל הניסים" כמו"כ ברכה השניה בברכת המזון לפני התיבות "ועל הכל ה' אלקינו וכו'" אנו מוסיפים תפילה זו להודות ולשבח לה' על הניסים והנפלאות.
• בכל יום מימי החנוכה לאחר תפילת שחרית אומרים הלל בברכה לפניו ולאחריו.

סעודות ושמחה בחג

פסק הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו".

אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.

גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב".

מנהגי החג

צדקה

בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה^{[דרושה הבהרה]}.

דמי חנוכה

ערך מורחב – דמי חנוכה

דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי חילק מעות לתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 וכן הורה לתת משמו לחיילי צה"ל בישראל. כמו כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.

אכילת מאכלי חלב ושמן

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שבת חנוכה

• כשנותנים צדקה לעני בערב חנוכה שהוא ערב שבת, יש להוסיף בצדקה כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה.

• גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות).

• כאשר כ"ד בכסלו יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה השמחה דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער.

• כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה.

• כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם בשבת (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת.

מבצע חנוכה והדלקות פומביות

ערך מורחב – מבצע חנוכה, חנוכיה ציבורית

מבצע חנוכה עם חיילי צה"ל באיזור תעלת סואץ, בזמן מלחמת יום כיפור

מבצע חנוכה הינו מבצע שתיקן הרבי על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק חנוכיה. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק מנורות חנוכה מרכזיות בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי צה"ל, מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה.

על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים, החלה היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית על ידי שלוחי הרבי. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, והיא נעשית למטרת פרסום הנס. החנוכיות הציבוריות התפשטו בעידוד הרבי לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו בבית הלבן, ליד מגדל אייפל ועוד.

יוזמה נוספת שהומצאה על מנת לפרסם יותר את נס חנוכה, היא יצירת חנוכיות חשמליות אותם נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח על הרכב בימי חג החנוכה, וכן שיירות רכבים נושאי חנוכיות, שהבולטת ביניהם היא שיירת הטנקים על ידי 'ניידות חב"ד בארץ הקודש'.

אצל רבותינו נשיאנו

אצל רבותינו נשיאנו אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה'צמח צדק' נהוג היה לערוך התוועדות באחד מלילי חנוכה עם בני הבית, שהיה נקרא "לאטקעס אווענט" [ערב לביבות]. בין הסיפורים שהיו מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר סיפרו אותם בשנה העברה.

אצל אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן נגאל ממאסרו השני בחג החנוכה: לגירסא אחת, בנר שלישי - כ"ז בכסלו; ולגירסא שניה, בנר חמישי - כ"ט בכסלו. במענה לסתירה הסביר הרבי: "בשניהם היו ענייני גאולה (גם כפשוטם)".

אצל אדמו"ר הרש"ב

בנר שני של חנוכה, כ"ו בכסלו, נערכה ברית המילה של הרבי הרש"ב לאחר שנדחתה.

מנהגיו בהדלקת הנרות, כפי שהביא בנו הרבי הריי"צ: היה מדליק נרות חנוכה בביתה של אמו, הרבנית רבקה. וגם בערב שבת קודש היה מדליק שם נרות חנוכה, למרות שלא אכל ולא ישן שם. היה מדליק נרות חנוכה בין מנחה למעריב, ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. את נוסח "הנרות הללו" - היה אומר אחר הדלקת כל הנרות. היה יושב בסמוך לנרות חצי שעה - מלבד ערב שבת קודש, שבו לא היה מתעכב חצי שעה. היה מדייק שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות. היה נוהג ללמוד תורה על יד נרות חנוכה (מבלי להשתמש באור הנרות עצמם, כמובן).

נהג לתת דמי חנוכה בלילה הרביעי או החמישי. נתן דמי חנוכה גם לנכדותיו.

אצל אדמו"ר הריי"צ

בקונטרס חנוכה תשי"א, כתב הרבי שלעת עתה לא הצליח לברר את מנהגו בהדלקת הנרות - האם לקח פתילות חדשות מידי יום להדלקה, או שהשתמש בישנות. עם זאת, כמה שנים אחר כך סיפר שמנהגו היה לקחת פתילות ישנות, וביאר זאת.

היה נותן דמי חנוכה גם לבנותיו אחרי הנישואין, וגם לחתניו.

אצל הרבי

הדלקת הנרות

ערך מורחב – חנוכיה#חנוכית הרבי

החנוכיה בה השתמש בדרך כלל הרבי

הרבי נהג לערוך את הדלקת הנרות לבדו, ולא בנוכחות קהל. בביתו של הרבי, הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תשמ"ט החל הרבי להדליק את החנוכיה בחדרו הקדוש ב770, הרבי היה פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, הוצב כסא עליו הונחה החנוכיה, בה היה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי היתה נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה.

הרבי נראה לציבור רק בשעת ההדלקה בבית הכנסת, אז בדרך כלל מאזין בסבר רציני להדלקה ולשירת ניגון הנרות הללו, ובסיומו הוא מעודד את השירה בחלק השמח "על ניסיך".

דמי חנוכה

ערך מורחב – דמי חנוכה אצל הרבי

החל מהשנים הראשונות לנשיאותו, נהג הרבי לחלק דמי חנוכה לתלמידי הישיבה המרכזית ב-770, ששמרו על סדרי הישיבה. הרבי לא אישר בשום אופן לתת לבחור שלא עמד בתנאים. כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

בשנים מאוחרות יותר החל הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי צה"ל, באמצעות חסידי חב"ד שנסעו למבצע חנוכה בבסיסים הצבאיים.

החל משנת תשמ"א, כאשר התקיימו כינוסים לחיילי צבאות ה' ב-770, חילק להם הרבי דמי חנוכה.

בחלק מהשנים חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.

כינוס ילדים וסאטלייט

ערכים מורחבים – ראלי, סאטלייט

הרבי צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר ראשון של חנוכה, תשנ"ב

מאז הקמתו של ארגון צבאות ה' בשנת תשמ"א, התקיים מידי שנה כינוס ילדים ב-770 בהשתתפותו של הרבי. החל משנת תש"נ התקיים במהלך הכינוס סאטלייט - שידור לוויני שהתקיים בכמה מוקדים ברחבי העולם, כשבכל אחד מהם נעשית הדלקת נרות חנוכה וכולם זוכים להשתתף בכינוס עם הרבי ולשמוע את שיחתו.

כינוס זקנים

ערך מורחב – תפארת זקנים לוי יצחק

מידי שנה בחג החנוכה התקיים כינוס לזקנים וזקנות המשתתפים בכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק' ו'חכמת נשים', בהשתתפות הרבי שנשא שיחה עבורם. בשנת תשמ"ו התקיים הכינוס במשותף עם הילדים, והרבי התייחס בדבריו להוראה שיש ללמוד מכינוס משותף של ילדים עם זקנים.

חנוכה בתורת החסידות

מלחמת היוונים

המלחמה בין עם ישראל ליוונים היתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.

תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל. ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו עבודה זרה לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל מצוות התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.

באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים אופן קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את התורה שהרי היא חכמה נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם חוקים שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא. אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "נותן התורה" ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך קבלת עול ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.

דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"ועל הניסים" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורתך" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "רצונך" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.

טומאת השמנים

מלחמת היוונים נגד הקדושה בעם ישראל התבטאה אף בזה שטימאו את כל השמנים. שמן רומז על דרגת החכמה אמנם השמן בבית המקדש היה צריך להיות טהור היוונים לא שפכו את השמן, לפי שהם רצו שמן, שהרי הם אהבו את החכמה, הם רק לא רצו שהוא יהיה טהור, לדידם לא היה צורך שהשמן יהיה טהור שהרי טהרה וטומאה הוא לא דבר הגיוני (הוא מבטא את הקדושה האלוקית שלמעלה מהשכל וההיגיון) ולכן הם השאירו את השמן ורק טמאו אותו כלומר לקחו ממנו את הקדושה שלמעלה מטעם ודעת.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ניצחון המלחמה ונס פך השמן

ניצחון היוונים היתה צריכה להיות דווקא על ידי מסירות נפש^{[דרושה הבהרה]}

גם מציאת פך השמן חתום בחותמו של כהן הגדול שלנס נחשב^{[דרוש מקור]} מבטא את ניצחון הקדושה על קליפת יוון חותמו של הכהן הגדול מבטא את הקשר העמוקב יותר שיש בין עם ישראל ובורא העולם קשר שלא יכול להיפגם ודווקא^{[דרושה הבהרה]} על ידי גילוי עומק קשר זה ניצחו את היוונים.^{[דרוש מקור]}

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חג החנוכה

קביעות ימי החג

החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים

דרגתה

מבואר בספרי הקבלה שבחנוכה מאיר מדרגת הוד דז"א ועל ידי הדלקת נרות חנוכה מאירים אורות עליונים ביותר.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הוראות החג בעבודת ה'

כוחות מיוחדים לחנך

בימי החנוכה מלשון חינוך מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "השטורעם" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.

הכנה להגאולה

הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.^{[דרושה הבהרה]}

פעולה נמשכת

בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.

זאת חנוכה

ערך מורחב – זאת חנוכה

"זאת חנוכה" הוא היום השמיני של חג החנוכה הוא חל פעמים בב' בטבת ופעמים בג' בטבת (תלוי אם חודש כסלו מלא או חסר) יום זה נקרא על פי המנהג "זאת חנוכה" בפשטות על שם פסוקי התורה שקוראים ביום זה "זאת חנוכת המזבח" (במדבר ז, פ"ד פ"ח)

חנוכה בתורת הנגלה

בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.

במצווה זו ישנם שני חיובים: א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.

ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".

מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה.

האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג

החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.

ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:

א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת הרמב"ם המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.

ב. אם החג נקבע רק לימי הלל והודאה, - שמחה רוחנית, או גם לימי שמחה - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת בבית יוסף ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא "שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה". מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר "מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע דימי שמחה הן, וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם"

הרבי מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד, אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה ועל נס מציאת הפך".

אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה, שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה גשמית.

למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון אדמו"ר הזקן שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.

ראה גם

• מבצע חנוכה

ניגוני חב"ד לחג

• ניגון הנרות הללו
• ניגון יוונים נקבצו

לקריאה נוספת

סיפורים לחג

• סיפורו של חג - חג החנוכה, מנחם זיגלבוים

קישורים חיצונים

הלכות ומנהגים

• קונטרס התקשרות - הלכות ומנהגי חב"ד - חנוכה
• המעשה הוא העיקר - הוראות הרבי לחג החנוכה
• נטעי גבריאל - הלכות חנוכה הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות
• חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
• חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים אתר חב"ד אורג

בחסידות

• דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה ביאור הצמח צדק למצוות נר חנוכה על פי החסידות.
• שערי המועדים - חנוכה - אתר היברובוקס
• מנחם ברונפמן יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש - באתר עלי-ספר

מולטימדיה

• "איך מדליקים נרות חנוכה" ערוץ יהדותון - אתר חב"ד אורג
• "הנרות הללו" אצל הרבי ● וידאו ,
• הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו ,
• לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ"ב ● וידאו ,