ברכות שלפני קריאת שמע

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־10:28, 15 בספטמבר 2016 מאת שלום בוט2 (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנת חכמים לברך ברכות קריאת שמע שתים לפניה כו'.

אדמו"ר הזקן מקשה דלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע[1].

עוד מקשה אדמו"ר הזקן, למה קראו אותן ברכות קריאת שמע, ולמה תקנו אותן לפניה דווקא.

מסביר אדמו"ר הזקן, משום שעיקר קריאת שמע לקיים בכל לבבך כו' בשני יצריך כו' דהיינו לעמוד נגד כל מונע מאהבת ה', ולבבך הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמו שאמרו חז"ל על הפסוק הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. ונפשך ומאדך כמשמעו חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו.

לכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור. ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר המלאכים העומדים ברום עולם, להודיע גדולתו של הקב"ה איך שכולם בטלים לאורו ית' ומשמיעים ביראה כו' ומקדישים כו' ואומרים ביראה קדוש כו', כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי, אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל למעלה וישראל למטה כנ"ל.

וכן האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמ"ש כי הוא לבדו מרום וקדוש.

ברכת אהבת עולם

ברכה שניה אהבת עולם אהבתנו ה' אלהינו. הוא המשך לדרך הנ"ל, כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו אלהי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם, שהיא בחינת צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו ית'.

כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו ית' וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל.

הערות שוליים

  1. כמו שהקשו הרשב"א ושאר פוסקים.