רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד בארץ הקודש העומדת בנשיאות הרבי. הרשת בראשות המנכ"ל הרב אליהו קריצ'בסקי כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.

לוגו הרשת

הקמת ה'רשת'

 
הלוגו הישן

בקיץ תשי"א, מספר חודשים לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, הרבי הורה לעסקן הידוע הרב זושא וילמובסקי - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם אדמו"ר הריי"צ, דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי חב"ד במרוקו:

" הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש[1] "

בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל הרבי שלח לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, לר' זושא וילימובסקי ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור ממשרד החינוך להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר הפרטיזן:

בח' בסיון תשי"ב, נפגש ר' זושא עם שר החינוך בן ציון דינור והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה דוד בן גוריון שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת[2].

את מרכזה של הרשת קבע הרבי בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד". ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה,כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.

בתי הספר הראשונים

 
מנהל הרשת הרב דוד חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך שניאור זלמן רובשוב (שז"ר) יחד עם הרב יוסף ויינברג

במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד רחובות), מנחת (כיום מלחה ירושלים), יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.

  ערך מורחב – בית ספר חב"ד זרנוגה,

זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב זלמן אבלסקי מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

'מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב אורי בן שחר.

גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. [3].

ניהול הרשת

בתחילת הקמת הרשת, ר' זושא וילימובסקי היה המייסד והמנהל[4], יחד עם הרב זלמן אבלסקי ובהוראת הרבי הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב דוד חנזין והרב מאיר בליז'ינסקי. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת.

עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב, אם כי ר' זושא וילימובסקי היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון[5].

בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב זלמן אבלסקי הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב משה דובער גנזבורג שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.

לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ויחד עם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.[דרושה הבהרה]

במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת תומכי תמימים לוד ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעיתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

המנהל הבא היה הרב משה סלונים, אשר עבד כמחנך ומנהל ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.

הרשת מתרחבת

במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר בתענך, ברוש, באר שבע ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר[6].

מנהלי הרשת במשך השנים

הנהלה בשנים האחרונות

הנהלה נוכחית

בגין בעיות בניהול, הרשויות המשפטיות המליצו על הקמת הנהלה חדשה (ההרכב מופיע באתר משרד המשפטים):

  • הרב יהודה בוטמן, חבר ועד
  • הרב מנחם וולפא, חבר ועד
  • הרב ישעיהו גופין, מורשה חתימה וגזבר
  • הרב לוי אברמוביץ, מורשה חתימה
  • הרב בועז משה דוד למברג, רואה חשבון מבקר
  • גב' דבורה יפה הרשקוביץ, גוף מבקר
  • תפקידים נוספים:
  • הרב לוי אברמוביץ' - מנהל משרד ואחראי פרוייקטים.
  • הרב נחום רבינוביץ' - מנהל תכניות לימוד בתלמודי תורה.
  • הרב שמעון לוין - אחראי תחום ריכוז חברתי בתלמודי תורה.

מבקרי הרשת

מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה[דרוש מקור]:

מפקח הרשת מטעם משרד החינוך

פעולות בשנים האחרונות

חינוך חברתי חסידי

החל משנת תשע"ג מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.

המבצעים והתכניות מלווים במודעות ועזרי עיצוב, הפקות ממותגות, ועוד.

חופשות

לפני כל חופשה מפיקה הרשת ערכת תוכן חינוכי המלווה את התלמידים לאורך ימי החופשה, כגון משחקי למידה חווייתיים, משחקי מחשב עם תוכן חסידי, ועוד.

מידי שנה לקראת חופשת הקיץ מפיקה הרשת תכנית מלאה המלווה את קייטנות הקיץ הפועלים תחת מוסדות הרשת, העוסקת בכל שנה בנושא ייחודי.

מרכז פדגוגי

בשנת תש"פ העלתה הרשת את המרכז הפדגוגי החב"די הראשון ברשת האינטרנט, הכולל עשרות אלפי דפי עבודה מצגות מבחנים וחומרי למידה, שהופקו על ידי המורים ואנשי הצוות המקצועי ברשת אהלי יוסף יצחק.

המאגר מתעדכן באופן תדיר, ומהווה פלטפורמה המשמשת את כלל צוותי החינוך וההוראה של הרשת החינוכית.

כנסים ארציים[7]

מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום קבלת הנשיאות של הרבי, בי' שבט.

במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".

בעקבות ההתרחבות הגדולה של מוסדות הרשת והקושי במציאת אולם שיוכל להכיל את כולם, מתקיים בשנים האחרונות הכנס במתכונת וירטואלית, כאשר כלל התלמידים מתחברים ממוסדות הלימוד שלהם באותה שעה אל הכנס המרכזי המשודר בו זמנית גם בערוצי הרדיו ובפלטפורמות נוספות.

מיתוג

במהלך השנים תשע"ט-תשפ"ג השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי[8] להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות:

  • שלהבות חב"ד - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית
  • בתי חינוך חב"ד - בתי ספר לבנות חב"ד
  • תלמודי תורה חב"ד - תלמודי תורה לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
  • גני חב"ד - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב יעקב ליברמן, משלוחי הרבי לארץ הקודש
  • שלוחי חינוך - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.

הרשת מפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.

הוראות הרבי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.

  • יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו[9].

הוצאות לאור

 
כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת
  • כיצד נחנך את ילדינו? - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל בר מצוה. נערך על ידי הרב יוסף הרטמן ויצא לאור לקראת עשרים שנה לה' טבת. (ב' כרכים).
  • חגים וזמנים - טבת, שבט ואדר - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד

ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד הוקם בתשרי תשל"א על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת. בין תשרי תשל"א לאייר תשל"ג יצאו שישה גליונות.

ראו גם

תלמוד תורה

לקריאה נוספת

תולדות בכירי הרשת

התפתחות ופעילות הרשת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה
  2. שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי
  3. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: דוד עבדי ורבים השיב ליהדות וחסידות
  4. על פעילותו כמייסד הרשת ראה בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם
  5. שניאור זלמן ברגר הפרטיזן תשס"ה, פרקים ט-י
  6. ראה בספרים: הפרטיזן, דוד עבדי וחייל בשירות הרבי
  7. כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה, שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 34.
  8. על טהרת הקודש, סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.
  9. מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.