תפילה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מצוות ה'''תפילה''' היא [[מצוות עשה]] להתפלל לפני ה' בכל יום, כמו שנאמר "ועבדתם את הוי"ה אלוקיכם". מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", ואמרו חכמים, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה. | |||
ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב"ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]]. | |||
ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, דבקות הנפש בהקב"ה, שזמן התפילה בכל יום הוא הזמן שבו מתבררת ומתעלה | |||
ישנן שני מיני עבודה בתפלה:[[תמונה:תפילה.jpg|left|thumb|250px]] | ישנן שני מיני עבודה בתפלה:[[תמונה:תפילה.jpg|left|thumb|250px]] | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
=== המדרגה הראשונה === | === המדרגה הראשונה === | ||
המדרגה הראשונה בחינת התפעלות ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], | המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי. | ||
והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי מוחו | והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'. | ||
עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העליה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע וד"ל. | עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העליה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע וד"ל. | ||
גרסה מ־21:44, 29 בנובמבר 2010
מצוות התפילה היא מצוות עשה להתפלל לפני ה' בכל יום, כמו שנאמר "ועבדתם את הוי"ה אלוקיכם". מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", ואמרו חכמים, אי זו היא עבודה שבלב, זו תפילה.
בתורת החסידות מבואר כי תפילה היא מלשון התופל כלי חרס, שענינו, דבקות הנפש בהקב"ה, שזמן התפילה בכל יום הוא הזמן שבו מתבררת ומתעלה הנפש.
ישנן שני מיני עבודה בתפלה:
המדרגה הראשונה
המדרגה הראשונה בחינת התפעלות ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת רצוא, רץ לבך, בכלות הנפש ליכלל ולידבק למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו הגשמי, מצד שחפץ ומשתוקק לידבק בה' אחד, ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.
והיינו מפני שנתגברה התפעלות הנפש עצמה בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי מוחו ולבו להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון והסתלקות כו'.
עבודה זו היא מבחינת הגבורות דקדושה האלקית, שהוא בבחינת קו השמאל, שהוא בבחינת העליה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת אור חוזר למקורו ממש כידוע וד"ל.
המדרגה השניה
המדרגה השניה הוא בחינת שוב, שהוא היפוך מבחינת רצוא הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות האהבה והדביקות באלוקות שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי מוחו ולבו, ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ודביקות והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העליה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי הכלים מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים דתורה ומצוות, בריבוי המצות מעשיות, וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות האהבה או יראה בהתבוננות.
דרגה זו נקראת בחינת שוב שאחרי בחינת הרצוא, על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך האור בכלים דוקא, וכמ"ש באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת העולם - להיות לו דירה בתחתונים.
מקורות
אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, פרשת וישלח, תקפ"ה.