פרשת ציצית – הבדלי גרסאות

ויאמר ה' אל משה
	וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת:

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־20:54, 5 באפריל 2026

פרשת הציצית (הידועה גם כ"פרשת ויאמר") היא הפרשה השלישית בקריאת שמע. הפרשה מופיעה בתורה בסוף פרשת שלח (ספר במדבר, פרק ט"ו). בפרשה זו מצווה התורה על מצוות ציצית, המהווה תזכורת תמידית לכל תרי"ג המצוות, וחותמת במצוות זכירת יציאת מצרים.

תוכן הפרשה

הפרשה עוסקת בחיוב להטיל ציצית על כנפי בגד שיש לו ארבע כנפות. התורה מציינת כי ראיית הציצית מביאה לידי זיכרון המצוות ("וראיתם אותו וזכרתם"), ומהווה הגנה רוחנית מפני הרהורים אסורים ("ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"). הפרשה מסתיימת בפסוקי "אני ה' אלוקיכם", המדגישים את האמונה בה' ואת יציאת מצרים.

בתפילה

נהוג לאמר את פרשת הציצית פעמיים בכל יום בקריאת שמע בתפילת שחרית וערבית.

מנהג חב"ד (על פי שער הכוונות והאריז"ל), לנשק את הציציות בכל פעם שאומרים את המילה "ציצית" ובמילה "אמת" שבסופה.

סומכים את המילה "אמת" למילים "אני ה' אלוקיכם" כדי שלא להפסיק ביניהם. אומרים: "אני ה' אלוקיכם - אמת". הש"ץ חוזר ואומר "ה' אלוקיכם אמת" להשלמת מניין 248 תיבות (כנגד איברי האדם).

בחסידות

עניינה הפנימי של פרשת הציצית הוא חיבור המדרגות האלוקיות הנעלות עם המציאות המוגבלת של האדם. הבגד מייצג בחסידות את ה"לבושים" של הנשמה (מחשבה, דיבור ומעשה) ואת הנהגת האור הממלא כל עלמין המתלבשת בטבע. לעומת זאת, הציצית, המשתלשלת מהבגד החוצה, מייצגת את האור הסובב כל עלמין – האור האלוקי האין-סוף שלמעלה מהגדרות. התורה מצווה להטיל ציצית על כנפי הבגד כדי להורות שגם בתוך חיי המעשה והטבע ("בגד"), על היהודי להמשיך את הביטול המוחלט לאינסוף ("ציצית"). זהו עומק הפירוש "וראיתם אותו וזכרתם": הראייה החושית של החוטים מעוררת את הזיכרון הנשמתי, שכן הציצית (בגימטריה תרי"ג עם הקשרים) פועלת כ"חבל" המקשר את המעשה התחתון עם המקור העליון. על ידי מצוות הציצית, האדם משעבד את "לבבכם ועיניכם" – את הרצון והתפיסה האנושית – לאמת האלוקית, ובכך הוא הופך את גופו ובגדיו לדירה לו יתברך, בבחינת "להיות לכם לאלוקים" – שהכוח האין-סוף יהיה ניכר ומורגש בתוך הכוח המוגבל שלו^[1] ^[2].

ראו גם

הערות שוליים

^ לקוטי תורה, פרשת שלח, דף מ"ו ע"ב ואילך
^ ספר המאמרים לצמח צדק - על פרשיות התורה והמועדים, כרך ב' (במדבר-דברים), בפרשת שלח, ד"ה "וראיתם אותו וזכרתם וגו'", דף תתס"ג ואילך

[1] לקוטי תורה, פרשת שלח, דף מ"ו ע"ב ואילך

[2] ספר המאמרים לצמח צדק - על פרשיות התורה והמועדים, כרך ב' (במדבר-דברים), בפרשת שלח, ד"ה "וראיתם אותו וזכרתם וגו'", דף תתס"ג ואילך

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{חלונית
+|כותרת=ויאמר ה' אל משה
+|רוחב=26%
+|תוכן=
+וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
+דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:
+וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
+לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם:
+אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת:
+|מקור=
+|ניקוד=כן}}
 '''פרשת הציצית''' (הידועה גם כ"'''פרשת ויאמר'''") היא הפרשה השלישית ב[[קריאת שמע]]. הפרשה מופיעה בתורה בסוף [[פרשת שלח]] ([[ספר במדבר]], פרק ט"ו). בפרשה זו מצווה התורה על [[מצוות ציצית]], המהווה תזכורת תמידית לכל [[תרי"ג המצוות]], וחותמת במצוות זכירת [[יציאת מצרים]].