חסידות אשלג

גרסה מ־22:33, 9 באוגוסט 2025

חסידות אשלג היא שושלת של מקובלים למשפחת אשלג שעוסקת רבות בהפצת פנימיות התורה וקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה ליב אשלג מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר.

ראש השושלת של חסידות אשלג הוא רבי יהודה ליב הלוי אשלג (ה' בתשרי תרמ"ה, ורשה, - י' בתשרי תשט"ו, ארץ ישראל), מחבר פירוש ,הסולם" על ספר הזוהר, תלמוד עשר ספירות - כתבי האר"י מסודרים על סדר עשר ספירות עם ביאורים, ועוד ספרים. הוא לימד גם בעל פה תלמידים רבים מגדולי ירושלים של אותם זמנים, שמינוהו לאדמו"ר. בנו ממשיך דרכו היה האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", (ז' בשבט תרס"ז - ה' בתשרי תשנ"ב). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת תורת אמת שבירושלים.

מתלמידיו - הרב אברהם מרדכי גוטליב והרב יעקב הלוי גרנירר [נפטר בשנת תשפ"ה] - מכהנים כיום גם הם [מלבד בניו] באדמו"רות, ומפיצים את תורת אשלג.

בן נוסף של ר' יהודה ליב, הוא הרב שלמה בנימין אשלג (ה' בטבת תר"ע; - ז' בכסלו תשד"מ) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם".

בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, [נפטר בשנת תשע"ו] שכיהן כאדמו"ר מאשלג בבית מדרש שהקים ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שעסק אף הוא בהפצת תורת הקבלה שוחח עם הרבי בהזדמנויות שונות על הנושא ורצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת תש"נ עבר בחלוקת הדולרים אצל הרבי וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה דבר שיקרב את הגאולה השלימה. (מבוסס על הנאמר בספר הזהר שבלימוד ספר הזהר יצאו מהגלות ברחמים).

הרבי השיב לו, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של חכמה בינה דעת, וממילא הלומד את תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של אדמו"ר הזקן אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, ממנו עלול להתפרש שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן^[1] שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש באגרת הקודש אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.

אחר כך הביא האדמו"ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש "הסולם" ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב"ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.

[רבי יהודה ליב עצמו טען בכמה מקומות שתורתו מבוססת (בין היתר) על תורת חסידות חב"ד. אך בחב"ד תורתו אינה מקובלת ונלמדת, וטוענים גם שאמירה זו אינה מדויקת כלל.]

רבי שמחה אברהם אשלג בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי שמחה אברהם הלוי אשלג המכהן כאדמו"ר מאשלג ברחוב שד"ל בבני-ברק, לרבי שמחה אברהם קשרים הדוקים עם חסידות חב"ד.

עוד משנות הלמ"דים ניסה להביא לרבי את כתבי הסולם, משנשאל על ידי אחד ממזכיריו של הרבי למטרותיו השיב שחפץ להבין את סיבת ההתנגדות לכתבי בעל הסולם^[2], המזכיר בתגובה הערים קשיים בדרכו של רבי שמחה להיפגש עם הרבי.

באמצעות הרב יונתן בורגן והרב יצחק דב ליברמן אותם שלח להתחנך כחסידי חב"ד ניסה לשלוח את הספרים, הרב בורגן שאל את הרבי אם יאות לקבל את הספרים, הרבי בתגובה השיב "זייער א גלייכע זאך", דרך הרב ליברמן שלח ספרים אך המזכיר השאירם במזכירות ולא הביאם לרבי.

רבי שמחה אברהם סיפר שבעברו אצל הרבי בחלוקת דולרים לאחר שנכנס לחובות גדולים בעקבות מאמציו בהדפסת ספרי בעל הסולם, עת חשב להפסיק להתעסק בזה, פנה אליו הרבי ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים, פנייתו של הרבי אליו הגיעה אף שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, אף לידיד שליוה את הרב אשלג פנה הרבי ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.

רבי שמחה התפעל מגילוי רוח קדשו של הרבי וראה בזה הוראה מהרבי להתגבר על הקשיים ולהמשיך בהדפסת ספרי בעל הסולם למרות הקשיים.

באב תשפ"ג, בעת עברו בנמל התעופה הבין-לאומי ג'ון פ. קנדי שוחח עם פעילי הבית חב"ד המקומי ורכש באמצעותם אותיות לבני משפחתו בספר התורה של ילדי ישראל, הוא אף קיבל מהם את הספר בסוד שיח^[3].

באדר תשפ"ב ביקר בנו הרב יהודה לייב אשלג בבית הכנסת בית מנחם כפר חב"ד וקיבל מהרב משה הורביץ ספר שיחות של הרבי^[4].

קישורים חיצוניים

רבי אברהם שמחה אשלג בביקור אצל הרבי (15:10) - 1 (הוידאו לא זמין)
רבי יחזקאל יוסף הלוי אשלג בביקור אצל הרבי (30:35-34:15) - 2 (הוידאו לא זמין)
האדמו"ר מאשלג בחלוקת דולרים
האדמו"ר מאשלג מבקר אצל הרבי, ל' שבט תש"נ
האדמו"ר מאשלג מבקר אצל הרבי, כ"ד סיון תש"נ
קייב: האדמו"ר מאשלג חשף את ביקוריו אצל הרבי
אשלג - אתר הבית של החצר (הקישור אינו פעיל)

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

הערות שוליים

↑ אגרת הקודש סוף פרק כ"ה
↑ בעל הסולם בכתביו הפחות רשמיים [שנתפרסמו בהרבה מקומות ובכתבי תולדותיו] מתייחס לעצמו כנביא שמקבל הוראה מה' להציל את העולם. לא פלא שהיהדות החרדית מתייחסת אליו כ,,מדומיין" - אמנם כתביו בקבלה טובים, אבל אישיותו של כותבם לא כ"כ ברורה.
↑ סטטוס אינפו: כל מה שפספסתם מאחורי הקלעים בחב"ד
↑ בן האדמו"ר מאשלג קיבל את הספר חידושי סוגיות על שיחות הרבי

[1] אגרת הקודש סוף פרק כ"ה

[2] בעל הסולם בכתביו הפחות רשמיים [שנתפרסמו בהרבה מקומות ובכתבי תולדותיו] מתייחס לעצמו כנביא שמקבל הוראה מה' להציל את העולם. לא פלא שהיהדות החרדית מתייחסת אליו כ,,מדומיין" - אמנם כתביו בקבלה טובים, אבל אישיותו של כותבם לא כ"כ ברורה.

[3] סטטוס אינפו: כל מה שפספסתם מאחורי הקלעים בחב"ד

[4] בן האדמו"ר מאשלג קיבל את הספר חידושי סוגיות על שיחות הרבי

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג ב[[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:אדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|רבי אברהם שמחה הלוי אשלג בשיחה עם [[תמים|תמימים]] [[ניו יורק]], [[תשס"ו]]]]
+[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג ב[[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:אדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|רבי שמחה אברהם הלוי אשלג בשיחה עם [[תמים|תמימים]] [[ניו יורק]], [[תשס"ו]]]]
-'''חסידות אשלג''' היא שושלת של אדמו"רים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]] ([[ה' בתשרי]] [[תרמ"ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט"ו]], [[ארץ ישראל]]).
+'''חסידות אשלג''' היא שושלת של מקובלים למשפחת אשלג שעוסקת רבות בהפצת פנימיות התורה וקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה ליב אשלג מחבר פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]].
 == חסידות אשלג ==
-ראש השושלת של חסידות אשלג הוא רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]] ([[ה' בתשרי]] [[תרמ"ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט"ו]], [[ארץ ישראל]]). בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו"ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", ([[ז' בשבט]] [[תרס"ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ"ב]]). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר"ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשד"מ]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה"סולם".
+ראש השושלת של חסידות אשלג הוא רבי יהודה ליב הלוי אשלג ([[ה' בתשרי]] [[תרמ"ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט"ו]], [[ארץ ישראל]]), מחבר פירוש ,הסולם" על ספר הזוהר, תלמוד עשר ספירות - כתבי האר"י מסודרים על סדר עשר ספירות עם ביאורים, ועוד ספרים. הוא לימד גם בעל פה תלמידים רבים מגדולי ירושלים של אותם זמנים, שמינוהו לאדמו"ר. בנו ממשיך דרכו היה האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", ([[ז' בשבט]] [[תרס"ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ"ב]]). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]].
-בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב '''יחזקאל הלוי אשלג''', שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד [[קבלה]] שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ורצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת [[תש"נ]] עבר ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] דבר שיקרב את ה[[גאולה]] השלימה. (מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבלימוד ספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]).
+מתלמידיו - הרב אברהם מרדכי גוטליב והרב יעקב הלוי גרנירר [נפטר בשנת תשפ"ה] - מכהנים כיום גם הם [מלבד בניו] באדמו"רות, ומפיצים את תורת אשלג.
+בן נוסף של ר' יהודה ליב, הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר"ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשד"מ]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה"סולם".
+בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב '''יחזקאל הלוי אשלג''', [נפטר בשנת תשע"ו] שכיהן כאדמו"ר מאשלג בבית מדרש שהקים ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שעסק אף הוא בהפצת תורת ה[[קבלה]] שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ורצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת [[תש"נ]] עבר ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] דבר שיקרב את ה[[גאולה]] השלימה. (מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבלימוד ספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]).
 הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות [[הקבלה]] אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא הלומד את תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, ממנו עלול להתפרש שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
@@ שורה 12: / שורה 16: @@
 אחר כך הביא האדמו"ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש "הסולם" ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב"ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.
-'''רבי אברהם שמחה אשלג'''
+[רבי יהודה ליב עצמו טען בכמה מקומות שתורתו מבוססת (בין היתר) על תורת חסידות חב"ד. אך בחב"ד תורתו אינה מקובלת ונלמדת, וטוענים גם שאמירה זו אינה מדויקת כלל.]
-בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי אברהם שמחה הלוי אשלג ה[[אדמו"ר]] מאשלג (מרחוב שד"ל בבני-ברק), לרבי אברהם שמחה קשרים הדוקים עם [[חסידות חב"ד]].
+'''רבי שמחה אברהם אשלג'''
+בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי שמחה אברהם הלוי אשלג המכהן כאדמו"ר מאשלג ברחוב שד"ל בבני-ברק, לרבי שמחה אברהם קשרים הדוקים עם [[חסידות חב"ד]].
-עוד משנות הלמ"דים ניסה להביא לרבי את כתבי הסולם, משנאל על ידי אחד ממזכיריו של הרבי למטרותיו השיב שחפץ להבין את סיבת ההתנגדות לכתבי בעל הסולם, המזכיר בתגובה הערים קשיים בדרכו של רבי שמחה להיפגש עם הרבי.
+עוד משנות הלמ"דים ניסה להביא לרבי את כתבי הסולם, משנשאל על ידי אחד ממזכיריו של הרבי למטרותיו השיב שחפץ להבין את סיבת ההתנגדות לכתבי בעל הסולם<ref>בעל הסולם בכתביו הפחות רשמיים [שנתפרסמו בהרבה מקומות ובכתבי תולדותיו] מתייחס לעצמו כנביא שמקבל הוראה מה' להציל את העולם. לא פלא שהיהדות החרדית מתייחסת אליו כ,,מדומיין" - אמנם כתביו בקבלה טובים, אבל אישיותו של כותבם לא כ"כ ברורה.</ref>, המזכיר בתגובה הערים קשיים בדרכו של רבי שמחה להיפגש עם הרבי.
 באמצעות הרב [[יונתן בורגן]] והרב [[יצחק דב ליברמן]] אותם שלח להתחנך כחסידי חב"ד ניסה לשלוח את הספרים, הרב בורגן שאל את הרבי אם יאות לקבל את הספרים, הרבי בתגובה השיב "זייער א גלייכע זאך", דרך הרב ליברמן שלח ספרים אך המזכיר השאירם במזכירות ולא הביאם לרבי.
-רבי אברהם שמחה סיפר שבעברו אצל הרבי בחלוקת דולרים לאחר שנכנס לחובות גדולים בעקבות מאמציו בהדפסת ספרי בעל הסולם, עת חשב להפסיק להתעסק בזה, פנה אליו הרבי ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים, פנייתו של הרבי אליו הגיעה אף שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, אף לידיד שליוה את הרב אשלג פנה הרבי ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.
+רבי שמחה אברהם סיפר שבעברו אצל הרבי בחלוקת דולרים לאחר שנכנס לחובות גדולים בעקבות מאמציו בהדפסת ספרי בעל הסולם, עת חשב להפסיק להתעסק בזה, פנה אליו הרבי ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים, פנייתו של הרבי אליו הגיעה אף שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, אף לידיד שליוה את הרב אשלג פנה הרבי ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.
 רבי שמחה התפעל מגילוי רוח קדשו של הרבי וראה בזה הוראה מהרבי להתגבר על הקשיים ולהמשיך בהדפסת ספרי בעל הסולם למרות הקשיים.