לדלג לתוכן

יצחק דב ליברמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הרב ליברמן בעת מעמד הקפות שניות בכפר חב"ד

הרב יצחק דב ליברמן (י"ד חשוון תשט"ו - ג' ניסן תשפ"ד) היה איש חינוך ותיק מתושבי כפר חב"ד, ששימש גם כחזן ושליח ציבור.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבני ברק בי"ד בחשון תשט"ו לר' שמואל חנוך ואסתר ליברמן, חסידי אשלג.

כתלמיד בישיבה קטנה באשלג הכיר את הרב יונתן בורגן שהשפיע עליו ללמוד את ספר התניא, ובסיום שלוש שנים בישיבה קטנה עבר ללמוד בישיבת תורת אמת ירושלים והפך לחסיד חב"ד.

רבי אברהם שמחה הלוי אשלג שלח אותם להפוך לחסידי חב"ד, באמצעות הרב בורגן והרב ליברמן ניסה הרב אשלג לשלוח לרבי את כתבי סביו בעל 'הסולם', יוזמה שנכשלה עקב התנגדותו של אחד ממזכירי הרבי[1].

מענה הרבי: זוהי 'תורת אמת'?[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחת מההתוועדויות שהשתתף בהם בישיבה בתורת אמת ישבו כמה בעלי בתים שלא נמנו על תלמידי הישיבה, התברר שביניהם ישבו שניים שהיה להם סכסוך רב שנים,

בדרך לא נשלטת התגלגלו הדברים בהתוועדות לכך שהם התחילו להתכחש ולהטיח עלבונות פוגעניים זה בזה, זה היה מחזה מאוד מביש, היה מאוד לא נעים להיות נוכח שם,

כששמע זאת הרב יצחק חש חילול הקודש וכאב לב גדול ומתוך כך החליט לכתוב על כך לרבי,

לאחר זמן קצר קיבל מענה מהרבי ונכתב בזה הלשון: "לפלא גדול ומצער ששואל המותר להלבין (בלשונו 'לדקור') פני חברו ובפרט ברבים, זהו 'תורת אמת'?!"..

יחידות עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבחור כתב רבות לרבי על חייו, ובשנת תשל"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה',

וזכה להיכנס ליחידות לכבוד יום ההולדת שלו בד' חשון. כשנכנס ליחידות בפתק אותו הגיש לרבי היה כתוב שיום זה הוא יום ההולדת שלו, ומספר בקשות ברכה.

כשהרבי קרא את הפתק חזר ושאל כמה פעמים לתאריך היום הולדת שלו, עד שהרבי אמר לו שיברר את התאריך, כשיצא מהיחידות יעצו לו חבריו לפנות לרב חדקוב, ואמר לו שיתקשר למשפחתו לברר,

והתברר שתאריך היום הולדת שלו זה בי"ד בחשון ולא בד' חשון, והתברר שברישום של בית הרפואה כתבו את האות י' על הקו של הטבלה ולא נראה וככה הוא גם את הבר מצווה שלו חגג בד' חשון[2].

חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ד אלול תשל"ח התחתן עם רעייתו מרת שרה בת אריה הר-גיל[3] והתיישב בכפר חב"ד, והחל לחנך בחיידר ילדים בגיל חינוך, ושימש בתפקיד זה במשך כ-40 שנה במהלכם שימש כמחנך במקומות שונים בהם בתלמוד תורה בני מנחם בני ברק

עשייתו הציבורית והחינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיבל הדרכות מפורטות מהרבי בחינוך, וחלק מהמכתבים אף פורסמו בסדרת איגרות קודש.

שימש כבעל תפילה ובעיקר בחגים בבית הכנסת בית מנחם בכפר.

מאז שנת תש"נ שימש כחזן בהקפות השניות בכפר חב"ד.

השתתף ושר בכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה שאורגנו בשנת תשנ"ה לקבלת פני הרבי משיח צדקנו על ידי הרב זמרוני זעליג ציק.

נפטר בג' ניסן תשפ"ד. הלוויתו התקיימה למחרת ד' ניסן תשפ"ד בהשתתפות רבים מתושבי כפר חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. עדותו של ר' צביקה ונטורה ששמע זאת מרבי שמחה אשלג
  2. קוראים כותבים שבועון כפר חב"ד 1993 עמוד 21.
  3. גלריה מהחתונה • היום ימים