יוסף רוזין – הבדלי גרסאות

הרב '''יוסף בן-ציון'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה. השם בן ציון מופיע בשטר מכירת חמץ שלו ובכמה מסמכים. ראו בספר "הגאון הרוגוצ'ובי" של [[יאיר בורכוב]] מהדורת [[תשפ"ג]], עמוד 11 הערה 7.}} '''רוזין''' (ראזין){{הערה|בטופס המכתבים משנות הע' (מכתב אל אדמו"ר הרש"ב) "רזין" ועל המכתב חותם "ראזין". [https://col.org.il/news/147697 מכתב הרוגוצ'ובי אל אדמו"ר הרש"ב]}} (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר'''; [[תרי"ח]] – [[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]) היה ה[[רב (תואר)|רב]] [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". מפורסם כגאון מופלא, בעל שיטת לימוד עצמאית וייחודית בה הרבי הירבה לדון ולצטט.  

[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב (תואר)|רב]] בעיר דווינסק]]

בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו [[נישואין|נשא]] את בתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|האדמו"ר מקפוסט]] [[רב (תואר)|לרב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שהה ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.

היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו היו נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מילה במילה" (רשימת הרב [[יהושע מונדשיין]], פענח רזא בתוך [[מגדל עוז]]).}}. ספריו [[צפנת פענח]] על ה[[חומש (תורה)|תורה]], ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד וכתובים בסגנונו הקצרני ומשופע ב[[מראי מקומות]], דבר המקשה על היכולת לרדת לסוף דעתו. ספרים ומכונים שונים הובילו פרוייקטים על-מנת לפענח את ספריו ולהנגישם לכלל ציבור הלומדים, מגמה שהחלה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]], שהקימה את מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.